ההיסטוריה האחרת של רומיאו ויוליה

למרות שמשפחתו לא ידעה על קיום הרומן בינו לביני.
" משפחתך יודעת שאני כאן?" שאלתי אותו בפחד , הוא הביט בי באומץ וחייך אליי.
" לא , אני לא רוצה לפגוע באף אחד. מה גם שאשתי תשנא אותי שהיא תדע איפה אני מבלה את הלילות האחרונים." הוא אמר בשאט נפש כאילו לא אכפת ממשפחתו.
" ואם היא תדע על הרומן בינינו?" אמרתי בחשש. סנטינו התבונן בי במבט מרגיע.
" היא לא תדע, כדאי שתתלבשי. הבת שלי צריכה לבוא בכל רגע." הוא הוסיף בפשטות ולאחר כך מכן הביט עליי במבט מלא פליאה.
" אוי לא, מה השעה עכשיו?" אמרתי בבהלה ומיהרתי להתלבש לפני שהבת של סנטינו תעלה על הרומן בינינו.
" השעה שמונה ועשרה . מה את נבהלת? את ממהרת לאיזה מקום?" הוא אמר בחוסר אכפתיות וכמעט שנגע בידי.
" ההורים שלי מחכים לי בבית , לא ימצא חן בעיניהם שאני מבזבזת את הזמן שלי עלייך." אמרתי בשקט ושתקתי כי שקעתי במחשבות.
" ואת מסכימה איתם?" סנטינו חקר אותי בעיניו ועטף אותי בזרועותיו.
" ברור שלא , אתה יודע שאני שמה פס על כל העולם. תסלח על מה שאמרתי , כן? אני לא נותנת דין וחשבון לאף אחד." אמרתי בנחישות והסתכלתי עליו בחיוך קסום.
" מה לגביי הוריך?" הוסיף כשבמשך דקה ארוכה הוא השתתק ולא הגיב.