*ספר גמור* אנג׳לינה: כל מה שהייתי בשבילו זה הנקמה. הוא חטף אותי בשביל לנקום בהורים שלי על החטאים שהם עשו. או ליתר דיוק. החטא שאבא שלו עשה. גדלתי להיות אישה חזקה, אמא שלי לימדה אותי לא לפחד לעמוד על שלי ולא לפחד לבקש עזרה. הוא קרא לי מלאך ורצה להוריד לי את הכנפיים, כל מה שרציתי זה לעוף חזרה הביתה. אך הוא לא נתן לי. כל מה שאני בשבילו זה כלי משחק, הוא רוצה לנצח, אבל בשביל טנגו צריך שניים. כריסטיאן: היא הנקמה המתוקה שלי. חשבתי שההורים שלה גידלו אותה להיות ילדה תמימה ומתוקה כמו שהיא אמורה להיות, אבל לא. היא ההפך מילדה תמימה ומתוקה. לקחתי אותה בגלל החטא שאביה עשה, היא תשלם על זה. המלאך הקטן יכול להישבר אחרי הכל, היא חזקה מבחוץ אבל מבפנים היא בובת חרסינה. אפשר לשבור אותה רק צריך ללחוץ על הכפתורים הנכונים. המשפט הקבוע שלה היה ״בשביל טנגו צריך שניים.״ אז היא בהחלט צודקת. כי בשביל ליפול ולהפסיד במשחק בשביל אהבה צריך שניים.