אני רוח בשבילם, הם רוחות בשבילי.
הם חיים בחושך, החושך חיי בתוכם. הם לא שמים לב לכוכבים, הם שמים לב לרווחים בין הכוכבים.
אני לא הם, אני אף פעם לא אהיה הם.
אני תמיד אתפלא מיופי הכוכבים, לא מהחושך בו הם שוחים.
תהיתי איך בצד השמש, אנשים מתעוררים לקרניים ארוכים צהובים.
הפתרון היה לעצום עיניים, אך כשאני באמת פותח את עיניי.
אני מתנגש בלא צפוי.
אני נאלץ להסתובב לאחור כדי לא להסתנוור.
בקצרה-
פיטר הוא נסיך הכתר של צד הירח של אברנס, אך הוא לא שייך.
הוא כל חייו מנסה לברוח משם בעזרת חלומות לא מציאותיים, חברים דמיוניים, דיבורים עצמיים.
הוא ״בורח״ כל חייו, הוא בורח מאבא שלו, הוא בורח מהאחריות שלו, הוא בורח מהחשיכה. אך אף פעם לא באמת הרגיש זאת.
עד שפעם אחת, הוא מתנגש בנער שמכיר לו את הצד השני.
קרדיט לתמונה מפינטרסט.
"ג'ון אני יודעת שאתה דואג ובגלל זה ביקשתי ממנה שתצטרף אלינו, אנחנו רק נלווה את בן אני לא מפחדת מהסיכונים".
הנחתי ידי על החזה שלו בעדינות מרגישה את הלב שלו פועם ואת החזה שלו עולה ויורד עם כל נשימה.
"אני כן מפחד מהסיכונים! את יודעת מה עבר עליי כשבן ירה בך? כשדיממת לי בין הידיים? כשחשבתי שאני הולך לאבד אותך?".