חוב מלוכלך

ארוטיקה אפלה, BDSM, גבר אלפא, פנטזיה רומנטית, מיריבים לאוהבים, נישואי נוחות.

״המגע שלו כמו איום, כמו לחישה שקטה של המוות. כל נגיעה גורמת לי לרצות לברוח ליערות החשוכים.
הלוואי שאוכל לברוח מהשד שלי.״

נולדתי עם חוב על הכתפיים - כס המלוכה של משפחת טרסדור.
לפעמים הוא קשה מנשוא, אבל מגיל צעיר חונכתי להאמין שהוא טהור. אני אשמור את תמימותי לבעלי, למלך שלי, והוא ישמור את עצמו לכבודי. אישה שלא שומרת את עצמה תסבול, ולא תהיה דבר מלבד נערת ליווי. זונה.
אף אחד לא פאקינג טרח להסביר לי שבעלי לעתיד הוא חתיכת מניאק שלא רוצה אותי, וגם לא שמר על תמימותו לליל כלולותינו.
אני לא סובלת אותו, את ההבעה היהירה שלו, את הלחישות המרושעות שלו באוזני.
יש לי תמיד רצון עז להכות אותו.
אך למרות השנאה העזה שלי כלפיו, כמו צחוק הגורל ויריקה בפרצוף שלי -
אני נמשכת לדיאבלו, השד שלי.
אי אפשר להתכחש לסקס האפיל שנוכחותו משאירה אחריו, לעיניו הירוקות שמלאות זעם, לתווי פניו החדים, ולגופו המרשים עם צלקות המלחמה. כל מילה שיוצאת מפיו נשמעת מחושבת וקרירה, כזו שמעבירה רעד לכל אורך עמוד השדרה שלי.
בגיל שמונה עשרה אני מאבדת את אימי במלחמה הנוראית, ונודרת את נדר הנישואים כמו כלבה טובה.
אני שונאת את דיאבלו סטונהאם.