תכשיט אבוד [1]

אנטוניו דה מארינו, הגבר שאיתו אני נאלצת לבלות את כל שארית חיי.
מה אני חושבת על העובדה הזו? זה לא משנה, גם ככה לאף אחד לא באמת אכפת.
כל חיי חייתי עמוק עמוק בתוך המאפיה, הודות לאבי.
לא בחרתי בחיים האלו, הייתי שייכת למאפיה מהרגע בו נולדתי ואני אהיה שייכת לשם עד הרגע בו אמות. אי אפשר לברוח משם.
לארה מנצ׳יני, זאת אני. הילדה שאף פעם לא חוותה ילדות נורמלית וסבירה, הילדה שנאלצת להתמודד עם חיים מורכבים מהרגע בו נולדה ועד לרגע בו תוכל לשנות את המציאות, בתקווה שתצליח.