סיפור קצר הכולל מחשבות פילוסופיות ושאלות קיומיות מנקודת מבט של נער הקורס תחת כובד הטראומות והדיכאון שמנצח לאט לאט. מחפש סיבה להמשיך להילחם. ותוהה אם כבר עכישיו, לפני שהחליט האם לקחת את חייו, הוא באמת חי. אזהרות: דיבור מפורט על טראומות הכוללות פגיעה מינית, התעללות נפשית, מניפולציות רגשיות, דיכאון, חרדות, ומחשבות על פגיעה עצמית ואובדנות. בואו נחפש יחד סיבה להמשיך להילחם💜