בין השורות

אני יודע שזה קשה, אני יודע שזה לפעמים לא ישים,
אבל אם מביטים בין השורות, אפשר להבין אנשים.
זה דורש אומץ לב וצריך להתאמץ.
לא מספיק רק לשאול, צריך לתת מקום להיפתח ולתת למחשבות להתרוצץ.

אם שמים את האוזן, על הלב שאוהב,
אפשר להבין גם את מה שכואב.
זה לא עולה לנסות, לא צריך ניסיון רק להתחיל,
תאמנו את שריר הקשב, זה משתפר עם הגיל.

בין השורות אפשר לקרוא אנשים.
גם כשהם שותקים, מתחמקים, משקרים.
לכל אדם יש רצונות, וכל אדם זקוק להקשבה.
עם טיפה אמפטיה - כל דבר יכול להסתיים לטובה.

הספר משתף את כל הרגעים, הסיפורים האהבות שיצרתי לתוך קטעים שונים עלי ועל אנשים שפגשתי בדרך. הספר המלא בכתיבה, ומקווה שאפרסם אותו במהרה באופן רציני. בנתיים - מעלה חלקים חלקים בכל פעם. בואו לעקוב!