אנשים זרים

אדם זר, הוא כל יכול. אז הוא יכול לעשות הכול!
הוא יכול לרקוד ואף לשיר, להיות שמחים כמי החיים.
השירה שלו בלתי פוסקת היא יכולה להיות מלאך ואפילו מחברת. מחברת עם שירים כמובן. ילדה יפה בגוף צעיר. היא יכולה לשיר!
שערה שחור כמו הלילה. ועיניה זוהרות כמו ים ביום זהוב. היא התחילה להיות מפורסמת, ההפך, ההפך מזה, ההפך מאדם זר. איש אינו יודע כמה היא יכולה להיות הילדה הכי יפה בעיר.
מון שמה. כמו הלילה היא חשוכה, אבל כשמגיע האור כולה אהבה, זוהרת.
היא חיה. חיה בסרט, בהצגה. העולם כולו שלה.
היא שולטת בהם. כמו משרתים היא אומרת, היא גרה בארמון מפואר, ומצווה על כולם לעמוד בדום. כאילו הם חילה והיא הקצינה. היא מלכה והם משרתיה. היופי שלה בלתי נתפס בארמון המפואר. כמו בסרטים כי היא חיה שם למעלה, בעננים.
העננים גבוהים, אך רחוקים. היא מרחפת בעולם, כאילו הוא שלה. הוא שייך אליה.
האורות זוהרים כי מדליקה אותם.
כל אור וחשוך כל תוהו ובוהו קורה משהו. קסם. בשמיים, היא מדמיינת. היא חולמת על אהובה היקר. ששומר עליה מכל יכול. היא צוחקת כי אין אינה אהוב אוף אהובה שקרוב לליבה.
ואני היחידה שיודעת את סודה.
זה הסוד היחידי שאיש לא יודע, מכיר, שמע ואף מרכל. בעולם שלכם. כולם חיים בסרט. צוחקים, זרים. ואף אני היא היחידה שהיא זרה. בעד כולם.
אין סופית ממני.