דברים שכתבתי לעצמי כי פחדתי מדי להגיד אותם בקול רם- חלקם לעצמי וחלקם למישהו אחר. כל הכאב שהפך אותי לחולה, זיכרונות שמהדהדים ובדידות שמציפה אותי אחת לכמה זמן. כל הדברים שלא הרגשתי שלאף אחד מספיק אכפת בשביל להקשיב להם נאמרים על ידי או שפחדתי להגיד מהפחד שאשאר לבד אחרי שיאמרו. אני יודעת שמישהו שם מרגיש אותו דבר. אתה לא לבד.