!רצוי לקרוא מעל גיל 13!
פנלופי בסך הכל רצתה לסיים את התיכון ולהתחיל חיים חדשים, לפתוח דף חדש לאחר מלא קשקושי לבבות וחרבות בשיעורים המשעממים.
אולי כבר ראיתם אותה בהפסקות- עם אוזניות הבלוטוס השחורות שתמיד הסתירו את אוזניה, או מחברת שבה היתה מקשקשת עם מבט כל כך תשוקתי, לפעמים גם מחזיקה עט ומנופפת אותו בעדינות באוויר בעוד שעיניה עצומות..
מהצד היא נראתה מוזרה, לא צפויה, אולי אפילו מפחידה.
וזו הסיבה שגם לרוב היתה בודדה.
לכן עם סוף שנת י'ב נודע לפנלופי מסר לא נעים, חסרות לפנלופי 60 שעות מחויבות אישית.
מפרט קטן כזה היא פחדה שכל מה שבנתה ייפול, וכשחשבה שעתידה הקרוב יורחק, ואיתו כל כוחותיה לסיים את בית הספר, היא נתקלה במשהו שבחיים לא היתה חושבת לפגוש.
בזמן השלמות הפערים והתקרבות לכמות השעות החסרות, פנלופי מגלה עולם יוצא דופן ממה שהכירה, לטובה ולרעה.
היא מגלה מוזיקה מחוץ לאוזניות שלה, ופתאום כל קשקושיה הרבים ממחברות של מגוון מקצועות מקבלים צורה לנגד עיניה, ויוצאים מהנייר ביד מושטת, כאשר העתיד שבחיים לא חשבה לקבל קורא לה.