ליאם מילר-
תמיד דאגתי לשמור את הדברים שלי לעצמי, תמיד דאגתי להגן את עצמי ועל אנשים שחשובים לי, תמיד דאגתי לא להתחבר לאנשים, במיוחד לבנאדם שפגע בחברה הכי טובה שלי.
ג'ונתן הוא בן האנשים שאני הכי לא אוהבת, אגואיסטי, מלא בביטחון, מטומטם.
תיאור של ליאם-
עיינים חומות, שיער חום ארוך חלק, מטר 1.70.
יש לה 2 אחים קטנים, אדל ותום (תאומים).
הורים- אבא - עומר, אמא- אמבר.
בת 17 כיתה יא.
גוני (ג'ונתן) טומילסון-
תמיד הייתי הילד המקובל, קפטן של קבוצת הפוטבול אבל לא טוב בלימודים, חביב המורים.
החברה הכי טובה שלי הודתה שהיא אוהבת אותי, אבל לצערי זה לא היה הדדי, פגעתי בה, ומי שהתנקם בי לא היה הקארמה, החברה הכי טובה שלה, ליאם, בלתי נסבלת,
הכל היה נורמלי, לא הסתדרנו עם אחד השני, עד המסיבה הזו,
שגרמה למצב עוד יותר גרוע.
תיאור של ג'ונתן-
שיער שחור, עיניים כחולות, מטר 1.93,
יש לו אח גדול בשם דין ושני אחים קטנים בשם הילי ולוק.
הורים- אמא- אדיסון, אבא- כריס.
בן 17 כיתה יא.
טרופים-
שונאים לאוהבים
אוייבים לאוהבים
הזדמנות שניה
שונאים לידידים
ידידים לאוהבים
ידידים+
טריגרים-
סמאט
אלכוהול
הפרעות אכילה
פגיעה עצמית
הספר הראשון בסדרת הלהבות
כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**
אני לכודה. ממש ככה, יש לי אזיקים על הידיים ואין לי את היכולת פשוט לקום וללכת. החופש שלי נגנב לפני שבע שנים.
תמיד ידעתי שחיים עם משפחה כמו שלי אמורים להיות קשים. אבא שלי נמצא עמוק בתוך המאפיה האיטלקית.
אני עצמי הייתי עמוק בתוך המאפיה בזכות האירוסים לקאפו הבא. כך שתמיד הלכנו לפי הכללים. אבי הוא אדם נוקשה מאוד אבל לא כלפינו הוא תמיד היה רך.
לא הכרתי את הצד האלים. את הצד הכואב שיש במאפיה.
אבל זה הגיע.
בזמן שכולם חושבים שאני קבורה עומק באדמה אני עדיין כאן. נושמת. מקווה שיום אחד אצליח לצאת. אני כבר לא אני. כמעט בלתי אפשרי לזהות אותי. כי אני כבולה עמוק בתוך המאפיה הרוסית.
לכודה בין כאוס מוחלט, נקמה ועולם הפשע.
העולם שנולדתי אליו.
(ספר ראשון בסדרת הלהבות)
**כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**