אהבה כואבת

מאוייבים לאוהבים.... סוג של.

אז הנה משהו שאתם צריכים לדעת על הפאפניק הזה, הוא לא פשוט, לפחות אני חושבת שהוא לא יהיה פשוט לחלק מכן.

בפאפניק מוזכר על הפרעות אכילה ומילים שגורמות לכך.

אני אישית מאוד אוהבת את הפאפניק, אני הייתי במחסום כתיבה כבר הרבה זמן, לא היה לי חשק לכתוב והפאפניק הזה הזכיר לי כמה זה כיף לכתוב בלי שאנשים פשוט מצפים להוציא כל יום פרק,

מקווה שתאהבו.... ואם לא הפסד שלכם נראה לי.

הפאפניק מסתיים בסוף טוב.

אף אחד לא מת בסיפורים של הכותבת הזאת.

נ.ב
(סליחה אורורה מהפאפניק בן של קאפו את היחידה שהרגתי בחיי זה לא שלא אהבתי אותך זה פשוט היה הכרחי להמשך)