היי! אני מתחילה לכתוב את הספר הזה שמדבר על מינסונג, הספר מחיל בתוכו פגיעה עצמית ועוד.
..★..????..★..
לי מינהו הוא דגמן מפורסם מאוד בקוריאה, כך שאם עבר ברחוב זה תמיד היה עם שומר או שניים.
בנוסף לזה שהיה חתיך, עם סטייל מטורף היה מינהו גם שחצן.
תמיד פלירטט עם בחורות ברחוב ובמסיבות.
אבל מה שלא סיפר, זה שהוא בכלל לא אוהב את אותן הבנות, הוא בכלל הומו.
אבל את זה אף אחד לא ידע, חוץ מחברו הטוב, הוואנג היונג'ין.
לעומתו, האן ג'יסונג, שהיה יותר קטן ממנו, לא היה דומה אליו בכלל.
הצעיר למד באוניברסיטה, והיה "החנון" של השכבה.
הוא לא אהב מאוד את הרשתות החברתיות, אבל היה לו אותן, בגלל שפליקס חברו הטוב הכריח אותו להוריד אותן (אינסטגרם+טיקטוק).
הנער רוב היום היה בחדרו או בספריה, קרא ספר או למד.
הוא היה מאוד חכם, אבל בנוסף לזה, מאוד ביישן.
הוא גם היה הומו, ואת זה כל השכבה יודעת, הרבה צחקו עליו, שזה הוריד לו מאוד מהביטחון העצמי, כולם כולל כולם צחקו, חוץ משלושה אנשים, לי פליקס, יאנג ג'אונגין, וקים סונגמין.
הם תמיד עזרו לו בכל מה שהוא צריך, הם הרבה יותר מחברים בשבילו, הם משפחה.
המשפחה שלו לא הייתה כזאת מגובשת, אבא שלו עזב את הבית בגיל צעיר, וכשהצעיר היה בן 14, אמא שלו התחרפנה, התחילה להביא בחורים הביתה, לשתות הרבה, ובנוסף לזה, גם להרביץ לצעיר שהי
הספר הראשון בסדרת הלהבות
כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**
אני לכודה. ממש ככה, יש לי אזיקים על הידיים ואין לי את היכולת פשוט לקום וללכת. החופש שלי נגנב לפני שבע שנים.
תמיד ידעתי שחיים עם משפחה כמו שלי אמורים להיות קשים. אבא שלי נמצא עמוק בתוך המאפיה האיטלקית.
אני עצמי הייתי עמוק בתוך המאפיה בזכות האירוסים לקאפו הבא. כך שתמיד הלכנו לפי הכללים. אבי הוא אדם נוקשה מאוד אבל לא כלפינו הוא תמיד היה רך.
לא הכרתי את הצד האלים. את הצד הכואב שיש במאפיה.
אבל זה הגיע.
בזמן שכולם חושבים שאני קבורה עומק באדמה אני עדיין כאן. נושמת. מקווה שיום אחד אצליח לצאת. אני כבר לא אני. כמעט בלתי אפשרי לזהות אותי. כי אני כבולה עמוק בתוך המאפיה הרוסית.
לכודה בין כאוס מוחלט, נקמה ועולם הפשע.
העולם שנולדתי אליו.
(ספר ראשון בסדרת הלהבות)
**כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**