כשאני ניסיתי להתקבל לחוג תיאטרון, לא הצלחתי למצוא מונולוגים מתאימים, היו בעיקר דברים מיניים/ עצובים/ ארוכים מדי. חיפשתי בכל מקום, בגוגל, בווטפאד, שאלתי אנשים, ולא מצאתי אפילו אחד מתאים. ואז חשבתי, אולי אני פשוט אכתוב אחד? אז בעקבות זה, החלטתי לפתוח את הספר, שבו אני מדי פעם אעלה מונולוגים, בעיקר מצחיקים, קלילים, שמחים/ עצובים, כבדים, ובעיקרון כל מה שיעלה לי לראש. (אשתדל לעשות כמה שיותר קומים, כי גם זה הכי אתגר בשבילי, וגם כאלה הכי פחות מצאתי) אז אני ממש ממש אשמח שתתנו לזה צ'אנס, ואפילו סתם להכנס לקרוא, בלי לעשות עם זה משהו. מעריכה כל הצבעה וכל תגובה♡
(מוזמנים להשתמש במונולוגים חופשי, רק אשמח שתספרו לי למה אתם משתמשים, כמובן שגם זה לא חובה, סתם מסקרנות ;) )
רק מציינת שבכותרת של כל פרק אני ארשום את האורך, את התוכן (אם עצוב, שמח, קליל וכו)
אני אשתדל להמעיט בקללות, ותוכן מיני לא יהיה בכלל.
-הושלם-
*מכיל תוכן מיני*
דניאל בן העשרים ושבע חיי את חיו השלווים כעובד בחברת תרופות מצליחה
הוא טיפוס שקט שלא אוהב לערבב את חיו האישים עם העבודה שלו, שכן איש בעבודה אינו יודע
שהוא מתעניין בגברים. אבל פגישה מפתיעה עם הבוס שלו עומדת לטרוף את כל הקלפים ולהתפוצ ץ לו בפנים
זהו סיפור ארוטי על אהבה בין שני גברים