כלוב זהב
  • LẦN ĐỌC 488
  • Lượt bình chọn 35
  • Các Phần 10
  • LẦN ĐỌC 488
  • Lượt bình chọn 35
  • Các Phần 10
Đang tiếp diễn, Đăng lần đầu thg 10 05, 2023
מיה חיה בארמון כל החיים שלה. 
גידלו אותה להיות מלכה. 
***
ריק חי בכפר פשוט ועני.
הוא גודל להיות איכר.
***
לילה ואן חיו בבית מפואר אצל אחות המלך.
את לילה גידלו להיות ליידי; את אן גידלו להיות לא כלום.
***
מיה מתחילה להבין שאולי החיים בארמון לא קוסמים לה כמו שמצופה.
היא חיה בכלוב עשוי זהב.
***
לריק יש שאיפות.
הוא רוצה לפתות את מיה לכלוב, שלמראית עין נראה נוצץ ומוזהב.
***
לילה מקנאה, היא מקנאה באן ואן מנסה להסביר לה שאין שום דבר מעורר קנאה בה.
לילה רוצה לחיות כמו אן, בכלוב זהב, ואן רוצה לצאת ממנו.
Bảo Lưu Mọi Quyền
Sign up to add כלוב זהב to your library and receive updates
or
#11ארמון
Nội dung hướng dẫn
Bạn cũng có thể thích
אהובה bởi Lolagirll123
61 Phần Hoàn tất
"סליחה תחזור על זה" ביקשתי מאחד המארגנים "בעוד דקה הדלת תיפתח ואת תכנסי עם הורייך הם יגישו אותך לבעלך לעתיד ואז הם יחזרו למקומם" הסביר והנהנתי בחשש, אימי ואבי הגיעו "אל תהרסי את זה אליאנה" זה הדבר הראשון שאמר לי בשבועיים שלא התראינו, אנחנו בחתונה שלי והדבר הראשון שהוא עושה זה לאיים עלי. "לפחות השמלה בסדר, את נראית פחות..." הוא השאיר את המשפט תלוי וכיווצתי את ידיי לאגרופים ושחררתי אותם, לקחתי נשימה עמוקה "נחמד לראות אותך, אמא" קדתי קידה קטנה בכבוד לאימי "אבא" אותו הדבר גם לאבי. "תראי איך גדלת, יוצאת מהבית" אמרה וחייכתי חיוך לא אמיתי אבל מספיק טוב כדי לספק אותם. הדלתות נפתחו ופתאום איבדתי את היכולת לנשום, הם החזיקו אותי משני צדדי והובילו אותי אליו. הוא נראה טוב, אפילו לא שמתי לב כשהוא נכנס לחדר שלי לפני זה. אבל עכשיו אני מסתכלת עליו וסערת רגשות עוברת בתוכי, השיער השחור שלו משוך לאחור, כל שערה במקומה, החליפה השחורה שלו חסרת כל קמט, אני לא יודעת מי עושה חסד למי, החליפה לגוף שלו או הגוף שלו לחליפה. אני מניחה שהשני. אבא שלי לוחץ על זרועי באזהרה לפני שהוא מגיש אותי לבעלי לעתיד, בן ראש המאפיה והגבר הכי מושך שראיתי עד היום , המבטים שלנו מצטלבים ונוצר בנינו קשר עין אינטנסיבי. תמיד לימדו אותי לא להביט בעיניים של אחר.
שונאים מאהבה bởi books_by_lia
43 Phần Đang tiếp diễn
מאז שאני מכירה אותו, כשעלינו לאותו התיכון ושובצנו באותה כיתה, הוא משך את תשומת ליבי. אופנוען יהיר ושחצן, מושא העיניים של כל הבנות בתיכון. היה נראה לי שגם אני משכתי את תשומת ליבו, כיוון שהוא נהג להציק לי בקביעות. אך בין רגע ההצקות הקטנות הפכו להשמצות והשפלות נוראיות. אני לא יודעת למה הוא מתאכזר אליי ככה, ואני מנסה להתעלם ממנו, להתעלם מהקיום שלו, אך בכל פעם הוא גורם לי לאבד את העשתונות מחדש. כשאני חוזרת לבית הספר אחריי שבוע בו החסרתי עקב מחלה, אני מגלה שיש לנו עבודה מסכמת בהיסטוריה להגיש ביחד. הציונים עליהם אני עומלת קשה חשובים לי, ולכן אני מאמינה שנוכל לסיים עם העבודה במהירות ואפטר מליאו בסוף השנה- כשנסיים את התיכון וכל אחד ילך לדרכו. אך הדברים לא הולכים כמתוכנן. טרופים: ספר תיכון, בולי, שונאים לאוהבים. עלול להכיל: אלימות, מין מפורט, סמים, שתייה חריפה ועוד... (הקריאה היא על אחריותכם בלבד!!!) © All Rights Reserved כל הזכויות שמורות לי. אין להעתיק, לשכפל ולהפיץ.
גבר חסר רגשות bởi LarckBlakeAuthor
47 Phần Đang tiếp diễn
בלייק אלונסו- "שמור את חבריך קרובים ואת אויבך קרובים עוד יותר." אין לי חברים חוץ מאחים שלי אבל יש לי אויבים וזה בדיוק מה שעשיתי. התחתנתי עם הבת של הקאפו מהמאפיה האויבת, הצעתי לו כוח, כסף והוא לא חשב פעמיים לפני שחטף את ההצעה והפקיר את בתו. אני לא סומך עליו בשום צורה וברגע שהוא יחשוב לפנות נגדי הבת המתוקה שלו בהישג ידי. מלודי היא אישה עדינה ופחדנית, אני מתעב את התכונות האלה בה ומכך שהיא חושבת שכל פעם אני אהרוג אותה ללא סיבה. אני מנסה להיות עדין איתה אך זו משימה בלתי אפשרית. מלודי ריזו- רציתי להיות שימושית בעיני אבא שלי, התחתנתי עם גבר מהמאפיה האויבת כדי שיחזקו את המאפיה של אבא שלי וכדי שיהיה בינינו שלום, זו הייתה מחשבה תמימה. לא ידעתי שהגעתי למשפחה של חיות אדם, בעלי הוא אחד כזה. הכינוי של בלייק הוא חסר רגשות וברגע שהכרתי אותו הבנתי למה הוא מכונה ככה. בלייק גבר קר רוח, לא אכפתי ואכזרי. הוא הבטיח לי שיתן לי פרטיות והפר את ההבטחה הזאת לאחר כמה שעות, הוא עושה מה שבא לו ולא אכפת לו איך אגיב. עם כמה שהוא אכזרי הוא נמנע מלפגוע בגופי ונמנע מלהפחיד אותי למרות שרק להסתכל עליו מעלה בי פחד.
הילד הרע שלי bởi lihi73982
19 Phần Đang tiếp diễn
סדרת הבחורות שלהן אביגיל מלכה~ אתם חושבים שאני ילדה בעייתית? טוב, אפשר להגיד, אבל אני לא רק כזאת. השנה עברתי די הרבה דברים, מבכי, לכאב, לאהבה, לבגידה, לאכזבה, ואז שוב אהבה? איבדתי הרבה דברים אבל בעיקר את עצמי, את עצמי בדרך שלי עם האוכל ואם הגוף שלי. האנשים שפגשתי השנה זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, הם היו העוגן שלי כשלא ידעתי בעצמי שאני זקוקה לו. הם תמיד ידעו מתי לחבק, לנשק ובעיקר לתמוך. ג׳ייסון ריברה~ היא אולי נראת מבחוץ נערה בעייתית אבל מבפנים היא שבירה כמו לקרוע דף, אך היא לא מראה את זה. הגעתי לישראל כדי להתגייס לצבא אבל לא חשבתי שאפגוש את הנערה שתשנה את החיים שלי מקצה לקצה. היא לא ידע לבקש עזרה, אבל אני הייתי שם בזמן לתת לה אותו בלי שתבקש. היא בנתה חומות סביבה ולא נתנה לשום דבר להיכנס אבל ידעתי בתוך תוכי, שהיא שבירה, למרות הכל. אבל היא הייתה שלי. היא הייתה הנערה המשוגעת שלי. טריגרים~ הפרעות אכילה
ההבטחה של המלאך bởi LarckBlakeAuthor
23 Phần Đang tiếp diễn
קלואי טנטרי- עשיתי את מה שאבא שלי ביקש, אני הבובה שלו והוא מושך בחוטים. אני מזויפת, שקרנית ותככנית אבל עדיין נאמנה לאבא שלי. הגעתי לתיכון לוואל במטרה שאני צריכה להשתלט עליו, לא ציפיתי שכבר יש שם שולט, איידן מייקלסון. הנער המתבודד והמאיים שכולם נרתעים ממנו. הוא חושב שהוא חסין מההשפעה שלי, הוא טועה. איידן התעלם ממני אבל ברגע שדיברתי עם מישהי שהוא מכיר הוא החליט להתביית עליי. הוא מצליח לראות מבעד למסכה שלי וזה מפחיד אותי. איידן מייקלסון- קשה להציג צד אחד שלי למשפחה וצד אחר שלי לתלמידים בתיכון, אך אין לי דרך אחרת. בתיכון מכנים אותי פריק בגלל העיניים שלי, אף אחד לא מדבר איתי, לא שאכפת לי. הם מפחדים ממני, הם מדברים עליי רק כשהם ממלמלים משהו בשקט אחד לשני. זה השתנה שקלואי, הנערה החדשה, התחילה להוציא אותי מדעתי. היא מנסה להפוך אנשים לבובות שלה. ברגע שזה מגיע לאנשים שאני אוהב ידעתי שהיא סכנה. יש לה מסכה שאף אחד לא שם לב אליו אבל אני כן, אני הולך להוריד את המסכה הזאת ולחשוף אותה.
Bạn cũng có thể thích
Slide 1 of 10
אהובה cover
החלק החסר cover
ברית של שתיקה  cover
אמת של כאב cover
שונאים מאהבה cover
המזכירה שלי . ספר ראשון בסדרה cover
להבות של שלג ‏ cover
גבר חסר רגשות cover
הילד הרע שלי cover
ההבטחה של המלאך cover

אהובה

61 Phần Hoàn tất

"סליחה תחזור על זה" ביקשתי מאחד המארגנים "בעוד דקה הדלת תיפתח ואת תכנסי עם הורייך הם יגישו אותך לבעלך לעתיד ואז הם יחזרו למקומם" הסביר והנהנתי בחשש, אימי ואבי הגיעו "אל תהרסי את זה אליאנה" זה הדבר הראשון שאמר לי בשבועיים שלא התראינו, אנחנו בחתונה שלי והדבר הראשון שהוא עושה זה לאיים עלי. "לפחות השמלה בסדר, את נראית פחות..." הוא השאיר את המשפט תלוי וכיווצתי את ידיי לאגרופים ושחררתי אותם, לקחתי נשימה עמוקה "נחמד לראות אותך, אמא" קדתי קידה קטנה בכבוד לאימי "אבא" אותו הדבר גם לאבי. "תראי איך גדלת, יוצאת מהבית" אמרה וחייכתי חיוך לא אמיתי אבל מספיק טוב כדי לספק אותם. הדלתות נפתחו ופתאום איבדתי את היכולת לנשום, הם החזיקו אותי משני צדדי והובילו אותי אליו. הוא נראה טוב, אפילו לא שמתי לב כשהוא נכנס לחדר שלי לפני זה. אבל עכשיו אני מסתכלת עליו וסערת רגשות עוברת בתוכי, השיער השחור שלו משוך לאחור, כל שערה במקומה, החליפה השחורה שלו חסרת כל קמט, אני לא יודעת מי עושה חסד למי, החליפה לגוף שלו או הגוף שלו לחליפה. אני מניחה שהשני. אבא שלי לוחץ על זרועי באזהרה לפני שהוא מגיש אותי לבעלי לעתיד, בן ראש המאפיה והגבר הכי מושך שראיתי עד היום , המבטים שלנו מצטלבים ונוצר בנינו קשר עין אינטנסיבי. תמיד לימדו אותי לא להביט בעיניים של אחר.