Until My Heart Stops - עד שליבי יעצר

״כתוּב מה שאסוּר לשכוח.״ (איזבל אלנדה)

לסיפור הזה אין פרולוג..
הפרולוג הכי טוב שאפשר לתת לו זה החיים שלנו מ7.10.23.

הסתובבתי בתחושת ריקנות מספר ימים, הייתי (עדיין😅) מכורה לחדשות למרות שזה עשה לי רע.
הרגשתי חסרת תועלת, שאני חייבת לעשות משהו, חייבת לזעוק את רגשותיי, לא יכולתי לסחוב עוד בבטן את הכאב הלאומי שעוטף את כולנו, רציתי לעשות משהו..

אשתף שעבדתי על סיפור אחר, לא הצלחתי להביא את עצמי להעלות אותו, כתבתי למגירה.. אבל לא הצלחתי להמשיך אותו מאז אותה שבת.

החלטתי להנציח בדרכי את הגיבורים שלנו,
להוקיר להם על כך שאני עוד כאן, בבית שלי,
ולנצור אותם במוחי לעד.

אמנם השמות בחלקם יהיו של הגיבורים שלנו בתקופה האחרונה ובכלל..
אבל הסיפור של הדמויות שלי הוא בהשראת המציאות ולא העתק של אירועים ממשיים שקרו, אלא רק בהתבסס עליהם.

מקווה שתצליחו להתחבר ואולי להתחזק❤️‍🩹

** לגבי טריגרים⚠️- קצת קשה לי להגיד, כל התקופה הזאת טריגר אחד גדול, מי שקשה לה לשמוע את הדברים שקורים אולי פחות יתאים לה, אך התיאורים לא יהיו גרפיים.

• תאריך התחלה 24.10.2023
• מקום ראשון בקטגוריית army