ספר שני בדואט להפוך ולשמור
הספר הראשון בדואט: "תשמור אותי איתך"
* לא ניתן לקרוא כספר בודד
טרופים- האח גדול של החברה הכי טובה, טאבו, תיכון, חברי ילדות לאוהבים.
- התקציר מכיל קטעים מפרקים
קלואי קופר-
פשוט מושלמת. אני לא יודע איך לתאר אותה... היא לובשת שמלת ערב כחולה וצמודה שיושבת על הגוף שלה באופן מושלם, השיער הג'ינג'י שלה מונח על הגב שלה, והפנים שלה... הפנים שלה כל כך יפות, במיוחד העיינים שלה..העיינים הכחולות שלה... היא כל כך יפה. היא פשוט מדהימה. היא פשוט מושלמת. היא ההגדרה לשלמות, היא כל כך יפה ובמיוחד עכשיו כשהיא מחייכת ממשהו שאחותי אמרה, יש לה חיוך מושלם.
ג'ואי וילסון-
אני מעבירה את מבטי על כל גופו, מתחילה בפנים היפות שלו, בשיער הבלונדיני, בעיינים הירוקות, "קלואי?" הוא שואל בחיוך כשהוא שם לב למה שאני עושה. אני ממשיכה להעביר את מבטי ולא עוצרת, הגומות שלו, החיוך היפה שלו, אני ממשיכה להעביר את מבטי ויורדת למטה, החזה השרירי שלו, הידיים השיריריות שלו, הוורדים בידיים שלו, וואו.
-
השיער הבלונדיני שלו, העיינים הירוקות שלו, הכתפיים הרחבות שלו, אני יכולה לראות את הגוף השרירי שלו לפי איך שהחולצה שלו נצמדת לגוף שלו, למרות שהחולצה שלו קצרה ואני יכולה לראות את השרירים בידיים שלו, והוורדים שלו, אלוהים.
(טריגרים יכתבו בפר
**נטליה**
אני הבת של הבוגד.
חלק מהמאפיה האיטלקית.
אבי הלך כנגד החוקים והרגו אותו אל מול עיניי.
בתור עונש נמסרתי כנגד רצוני אל קאי,
יורש המאפיה העתידי,
הגבר הכי אכזרי בנאפולי.
הוא שונא אותי.
הוא רוצה שאהיה השפחה שלו,
הוא רוצה את הגוף שלי,
הוא רוצה לשבור אותי.
הוא רוצה לנקום בי על חטאי אבי.
הסיפור שלי הוא סיפור טרגי אבל אני מסרבת להיכנע לאפלה.
אני מוכרחה לשרוד. מוכרחה לנצח.
הם חושבים שאני תמימה אבל אני נחושה לגרום למפלתו של יורש המאפיה.
אני אגרום לקאי להתחרט על היום שלקח אותי אליו.
טריגרים: חוסר הסכמה, אלימות, מין, כפייה.