שונאים מהעבר

מאז החטיבה, תמיד הייתה לי שנאה לא מוסברת אל הילד הזה. הילד הזה שתמיד חושב שהוא מעל כולם, ושמגיע לו הכל רק בגלל שהוא קצת מפורסם וכולם מכירים אותו.

הוא הבן אדם היחיד שמחליף חברות כמו גרביים, הוא סטוציונר, ואין ילדה שהוא לא עבר.

אבל ברור שכולן ירצו אותו, בסופו של דבר הוא שחקן כדורגל חתיך שכולם מכירים...

~~~~~~~~~

אתה שתית את כל הבקבוקים האלה?״ שאלתי אותו שאני עדיין בוכה מאיך שדיבר אליי. ריי צחק משאלתי, כאילו סיפרתי לו בדיחה או משהו מצחיק והלך למטבח, הוציא עוד בקבוק ופתח אותו בשנייה.

״ריי תפסיק, זה מסוכן כבר״ אמרתי לו בפחד והתקרבתי לקחת את הבקבוק ממנו, ״אל תתקרבי אליי מיילי, לכי מכאן עכשיו״ אמר והייתי בטוחה שהוא שיכור כבר.

״תפסיק ריי״ , אמרתי והוא המשיך לשתות את הבקבוק השלישי שלו להיום כאילו זה מים.

״איי, איי , איי, מיילוש הילדה התמימה והקטנה שתמיד חושבת שכל העולם סובב סביבה, מתי תביני שלא הכל קשור אלייך?
אני לא אוהב אותך את לא מבינה את זה? בעצם, אף פעם לא באמת אהבתי אותך, את סתם היית עוד אחד מהסטוצים שלי״ אמר , הוא תקע סכין בליבי וסובב אותה הכי חזק שאפשר.
איך, איך הוא מסוגל להוציא את המשפט הזה מהפה שלו אחרי הכל. עמדתי שם בהלם, בוכה, והמשפט שאמר חוזר בראשי אינסוף פעמים.