"עיניי נמשכו מייד אל טבעת הכסף שנחה על קמיצתי השמאלית. היא הייתה הכלא שלי. החופש שלי. האוויר לנשימה שלי והאש שחנקה אותי בכל יום מחדש. היא סימלה עבר שהתעקשתי לזכור כשכולם סביבי דחקו בי לשכוח... עד שנשברתי." לפני חמש שנים הייתי אמורה לעמוד ליד המזבח ולהבטיח לאהוב את סת' גיבסון לנצח. לפני חמש שנים סת' גיבסון היה אמור לעמוד מולי, להביט בעיניי ולהבטיח שלעולם לא יעזוב אותי. לפני חמש שנים, העולם שלי התרסק... ואני עדיין מנסה לאסוף את השברים. © כול הזכויות שמורות להדר בן איטח. אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכול דרך או אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר כול חלק שהוא מהחומר שבספר זה. שימוש מסחרי מכול סוג שהוא בחומר הכולל בספר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהכותבת.
1 part