גורל
  • WpView
    Reads 369
  • WpVote
    Votes 38
  • WpPart
    Parts 11
WpMetadataReadComplete Sun, Feb 9, 2025
היי!!! אני כותבת כתחביב!!! לא יצאו פרקים כל שבוע. אני מבטיחה לעשות את הכי טוב שיש! מקווה שתהנו מהספר שלי!! הספר ישוכתב במיוחד הפרקים הראשונים!!!!במטרה לעשות אותו הכי טוב שאפשר בשבילכם.🥹 -הכל מקורי לגמרי- הפרקים הראשונים תמיד משעממים, אבל אני מבטיחה שלא תצטערו שתמשיכו לקרוא!הספר מתקדם מהר.אני עובדת הרבה על כל פרק וכפי שאתם רואים עולים פרקים מדי פעם. מבטיחה לכם שאתם לא תשתעממו.❤️ עיניי ראו אותה בבית הספר,אני לא יכול לשחרר ממנה. גבר אחר נכנס לתמונה.אני לא נשאר אדיש. הכל מסתבך מהר מאוד.אני מכור לריח שלה. היא משאירה את הג׳קט שלה בכיתה ואני מסניף אותו כמו משוגע. אני התמכרתי. ליאו- ליאו,מאוד קנאי,מתוסבך עם עצמו,יודע מה הוא עושה..,רכושני,אובססיבי(יתר על המידה),פסיכופט. מעליה- מעליה בחורה ״עדינה״ אוקיי!חוזרת בי. היא קשוחה,עצבנית,קנאית וסיפור חיים לא פשוט,מעליה עובדת במקום עבודה של ההורים שלה ביחד עם אחיה הגדול.קומה למטה מסעדה והקומה למעלה הבית שלהם. ליאו בן 17 וכיתה י״ב,ומעליה בכיתה י״א ובת 16. אמא של ליאו נרצחה.אבא שלו רצח אותה כאשר התעלל בה עשרות פעמים.לליאו נהיו התקפי חרדה כאשר ראה את אביו רוצח את אימו מולו. ליאו גבר עצום,חזק פיזית ונפשית ככל האפשר. ברגע שמשהו קטן קורה למעליה.או נוגע בה. הבנתם מה יקרה..לא?
All Rights Reserved
#2
killer
WpChevronRight
Join the largest storytelling communityGet personalized story recommendations, save your favourites to your library, and comment and vote to grow your community.
Illustration

You may also like

  • Fighting Hearts /  ג'וקר
  • בחזרה למציאות
  • חסר רגשות [1]
  • נקודת מבט
  • His angel of death-מלאכית המוות שלו
  • Never yours
  • she is mine
  • אובססיה אפלה|| Dark obsession
  • הגורל שלנו
  • התקווה שבך {1. תקווה בגיהנום}

מאיה אני רופאה מתמחה. החיים שלי נעים בין מסדרונות לבנים למשמרות שלא נגמרות, בין אנשים שאני מצילה... לבין עצמי שאני שוכחת. אמא שלי כמעט לא בבית העבודה שלה בולעת אותה. אבא שלי? גם כשהוא שם... הוא לא באמת נוכח. וככה, בלי ששמתי לב, נהייתי הכל בשביל אחי הקטן. אחות, אמא, בית. אני זו שמרגיעה אותו בלילות, שמקשיבה, שדואגת. אני זו ששמה אותו תמיד במקום הראשון גם כשזה בא על חשבוני. לפעמים אני מרגישה שאני נעלמת בתוך כל זה. שאני האחרונה ברשימה של עצמי. אבל אין לי פריבילגיה להישבר. כי אם אני אפול... מי יתפוס אותו? קאי אומרים שלגברים אסור לבכות. שדמעות הן חולשה. אז למדתי לסגור הכל בפנים. מגיל קטן. ההורים שלי לא היו באמת הורים. הם היו אנשים שידעו רק לקחת כאב, שליטה... כסף. ברחתי משם בזכות חבר אחד שידע את האמת עליי ולא ברח ממנה. ושם מצאתי את הדבר היחיד שהחזיק אותי מעל המים: האגרוף. הזירה היא המקום היחיד שבו הכאב שלי הופך לכוח. שם אני לא הקורבן. שם אני זה שפוגע. אבל אז היא הופיעה. עם עיניים חומות שקטות מדי בשביל העולם הזה. עם מבט שמסתיר סערה שלא נרגעת. והיא... היא גורמת לי להרגיש דברים שאני לא יודע איך להתמודד איתם. פתאום, כל מה שבניתי כדי לשרוד נסדק. ואני מבין דבר אחד הקרב הכי קשה שלי... לא יהיה בזירה.

More details
WpActionLinkContent Guidelines