לאחות את שברי הלב

*הסיפור הושלם*
מילה
החיים שלי התחלקו לשניים, לפני שברון הלב ואחרי שברון הלב
לא האמנתי באהבה. לא האמנתי בעצמי.
התהלכתי כעיוורת ולא ראיתי את האור תקופה ארוכה.
ואז הוא נכנס לחיי שוב, והוא כבר לא היה הילד הקטן שזכרתי.
הוא היה גבר, והלב שלו היה שייך לאחרת. לה. למה אני לא יכולה להיות כמוה?
ועדיין הוא מטלטל את ליבי.
האם אני מוכנה להתחיל לאסוף את השברים?
תומאס
התרגלתי לחיים בהם הכול ברור וידוע מראש. חששתי מסיכונים.
ואז היא נכנסה לחיי במפתיע.
זכרתי אותה במעורפל כשהיא ביקרה את בת דודתה בחופשת הקיץ,
זיכרונות שלא החמיאו לה.
כעת היא הייתה שונה משזכרתי ומשהו בה מגנט אותי.
רציתי רק לשמוע את קולה ואת מחשבותיה ששמרה קרוב אליה.
אבל היא לא הייתה הטעם שלי.
היא הייתה רק בת הדודה של החברה הכי טובה שלי.
אז למה אני לא מפסיק לחשוב עליה?