שתי נשמות פצועות

המשפחה שלי נרצחה לפני חצי שנה, בידי מנהיג המאפיה הדנית בקופנהגן.
הבן שלו, סטיב קולומבוס בלק, לומד איתי בכיתה, וגם חצי שנה אחרי הרצח אני לא יכולה להסתכל עליו בלי שזה יעורר בי הכל שוב, ואני אתחיל לבכות. אבל אז, הוא החליט לדבר איתי. שיחה שלא השפיעה בהתחלה. אבל בסופו של דבר עשתה הרבה.

דווקא בה התאהבתי. באחת שאני לא יכול לקבל. כי הם בחיים לא יאשרו את זה. וכי היא בחיים לא תרצה.
כי אבא שלי רצח אותם. את כל המשפחה שלה.
אבל אני לא יכול לשאת את המבטי שנאה שלה כלפי. אני לא יכול לראות יותר את הדמעות שממלאות את עינייה כל פעם כשהיא רואה אותי.
אז למרות שזה יסכן אותה, ואותי, החלטתי לדבר איתה, שיחה שלא השפיעה בהתחלה, אבל בסופו של דבר עשתה הרבה..