אדריאן:
קטנה ומתוקה, כל כך תמימה.
כמו פרס מתוק שלא הרווחתי.
היא כמו חימר בין ידיי, למרות מה שעברה,
אני אפסל אותה ואהפוך אותה למושלמת.
היא תהיה אמא מדהימה, היא תהיה אמא אחרת.
היא כל כך תמימה ונקייה, כל כך קטנה וקלה לעיצוב...
אני אוהב דברים מושלמים ואני אעשה הכל כדי שתרגיש כמו אחת כזו.
" You'd lose your mind before trying to understand mine."
לולה:
הוא ישמור עליי מכל דבר,
הוא יאהב אותי בעיניו וינשק אותי במילותיו.
הוא יחבק אותי עם נשמתו ואני תמיד אשאר שלו.
אני שונאת את הילדות שלי אבל אולי יש לי הזדמנות לאחת חדשה?
חוקים קשוחים ורווחים נעימים?
מילות שיבוח ואהבה?
מבט אוהב ולא נגעל?
זה נשמע כמו אהבה, כמו ילדות שאני רוצה.
"I told the stars about you"
״יקירה קטנה״ הוא סיפור שנוצר בעיקבות הסיפור ״תוציא את ליבי״.
הסיפור יקירה קטנה הוא סיפור רומנטי ומתוק, אך אם להעמיק את הקריאה אפשר להבין ששום דבר לא מתוק ולא רומנטי שם.
יש שם יותר מדי רגשות, יותר מדי כאב, יותר מדי משיכה ויותר מדי שלמות.
לולה שרדה את הגרוע ביותר אבל איפה היא תשלים את הלידות שאיבדה?
דמיאן הרגיש את הכואב ביותר אבל איפה הוא ימצא את הטרופה המושלמת לבלאגן הזה?
הוא רוצה אותה מושלמת והיא רוצה את האהבה שלו, אם הם ירגישו חזק מדי הכל יתפרק.
אבל מה לעשות כששניהם צריכים את זה? את האהבה.