Love pressed💞
- Reads 9,196
- Votes 229
- Parts 23
אני קים ילדה שקטה שלא מחפשת יותר מידי תשומת לב
לעומת זאת אח שלי הוא הכי פופולרי בבית הספר שלנו וכמובן יש את החבר הכי טוב שלו שהוא גם פופולרי אבל אני לא אוהבת אותו
כריסטיאן
החבר הכי טוב שלי זה אלכס שנינו פופולרי בבית הספר שלנו אבל לא כמו אחותו היא הייתה שקטה שכמעט אחרים שחכחו מקיומה אבל אני לא היא תמיד הייתה מציקה לנו ואני שנאתי אותה מאז שהכרנו
הסיפור של קים וכריסטיאן מספר שלמרות שהם מכירים כבר תשע שנים הם עדיין לא מכירים אחד את השני טוב כמו שהם חושבים ואז הם מופתעים לגלות שיש עוד מה לגלות אחד על השני
•החבר הכי טוב של אח
•שונאים לאוהבים
•מי עשה לך את זה?!
•סמאט מפורט
•התערובת
וזהו מקווה שתהנו מהספר שלי ויש עוד ספר שהוצאתי שהוא היה הספר הראשון שלי קוראים לו ׳להסתבך איתו׳ וזהו מקווה שתואהבו תספר שלי קריאה מהנה💞
All Rights Reserved
Join the largest storytelling communityGet personalized story recommendations, save your favourites to your library, and comment and vote to grow your community.
You may also like
סיפורה של ציידת
הוא היה יפה. הוא הודה שהתאהב בי. אבל נשבעתי לה אמונים - לארטמיס. "את אוהבת אותי?" הוא שאל, כיווצתי גבות ושיניתי נושא. "זה לא משנה - אסור לך להיות כאן" אמרתי והסתכלתי לצדדים. "לא ענית על השאלה שלי" הוא אמר והתקרב אליי. "אם תתקרב עוד היא תהרוג אותך! או את שנינו" אמרתי נחושה, הוא לא הקשיב. הוא התקדם לעברי וברגע של חוסר תשומת לב שפתיו היו על שלי בדביקות. דחפתי אותו ממני וצעקתי עליו. "דביל! היא תהרוג אותך! או אותי! אתה יודע שאני ציידת! הרגשות שלך או שלי לא משנים!" זעמתי והרגשתי חום. עצמתי את עיני וכשפקחתי אותן הגבירה ארטמיס עמדה מולי. "הגבירה" אמרתי והשתחוותי. "מה עושה בחור מחוץ לאוהל הציידות?" היא שאלה שלווה. "הוא התאהב בי. הוא נישק אותי" אמרתי נבוכה. "קייט! אני אוהב אותך וגם את אותי! הגבירה ארטמיס אם אכפת לך מקייט שחררי אותה משבועתה ותני לה לחיות את חיה איתי!" הוא קרא, בעטתי בו והוא מעד לאחור. "אל תפנה אל הגבירה ללא אישור! ואל תבקש תודות" אמרתי בקרירות. אפו דימם והוא הביט בי בחוסר אונים. "הסתלק מכאן נער צעיר ואל תחזור - אם אראה שוב את פרצופך לא אחוס עליך בשנית" אמרה הגבירה ונעלמה בעננת עשן.Complete
מה שנשאר מאיתנו
הם שרדו את הכול. את השקט המפחיד שבא אחרי הסערה, את הרגעים שבהם הכאב היה כבד מדי לדבר עליו, ואת ההבנה שאף אחד מהם כבר לא יחזור להיות מי שהיה קודם. אבל המלחמה הבאה לא חיכתה. היא באה בלי אזהרה, גרפה אותם יחד אל תוך כאוס שלא משאיר מקום לבחירות נכונות, ושוברת את כל מה שחשבו שהם יודעים על נאמנות, אהבה והישרדות. כשהגבולות בין הבית לחזית מיטשטשים, איתן וטליה נאלצים להיאחז זה בזו בדרך היחידה שהם יודעים - גם אם זה אומר לאבד חלקים מעצמם בדרך. זה לא עוד סיפור על שני אנשים שנפגשו במקרה. זה סיפור על שני אנשים שנלכדו יחד בגורל שאין ממנו מנוס. ומה שנשאר מאיתנו - הוא כל מה שיש.
בין צפע לשרירים
מיכל ואלון שונאים זה את זו. ככה לפחות הם טוענים. היא - בלונדינית יפהפייה, מלאת ביטחון, אהובה על כולם, הילדה הטובה של השכבה. הוא - חתיך מסתורי עם שרירים ואופנוע, הילד הרע של התיכון שכל הבנות רודפות אחריו. אבל מאז שהם ילדים, ההורים שלהם - חברים הכי טובים. מה שאומר חופשות משפחתיות משותפות, ימי שישי יחד, והרבה יותר מדי זמן אחד עם השנייה. השנאה בניהם מתודלקת בעקיצות, פלרטוטים במסווה, מריבות שקטות במטבח וקרבות מבטים מסוכנים מדי. אף אחד לא יודע שהוא מאוהב בה בצורה אובססיבית, אבל מסתיר את זה מאחורי הערות ציניות ושנאה. ואף אחד לא יודע שהיא חושבת שהוא שונא אותה - אז היא למדה לשנוא אותו חזרה. או לפחות לשחק את המשחק. אבל משחקים מסוכנים עלולים לצאת משליטה - ובקיץ אחד, כשכל הסודות יוצאים לאור, הם יצטרכו לבחור: להמשיך לשחק... או להפסיק לברוח טריגרים פגיעה עצמית, פגיעה מינית ,הפרעות אכילה ,קללות , קטעים מיניים ,
שארית האלים
שָׁאֵרִית הָאֱלִים בעולם המקביל "אֶלִיוֹרָה", זיכרונות האלים לא נעלמו - הם נשברו. חלקים מהם התפזרו בין בני האדם: רסיסי אור, שברי קללה, זיכרונות עתיקים שכוחם עדיין בוער. את הרסיסים האלה נושאים אנשים בודדים, שנקראים "הנושאים" - והכוח שבידיהם הוא לא רק מתנה. הוא מבחן. הוא סכנה. כשהסדק בין העולמות מתחיל להתרחב, נושאים מכל קצוות אליורה מרגישים א ת הקריאה. מישהי ששומעת מנגינה שאינה שוככת. מישהו שמתקשה להבדיל בין חלום לזיכרון. וילד אחד, שגופו נושא בתוכו אמת שאפילו האלים פחדו ממנה. האם הם יגלו מי הם באמת - לפני שהשאריות יהפכו לחורבן? אליורה זה יקום כמו היקום שלנו.. האנשים ה״רגילים״ רק שבו... עדיין נשארו רסיסים מהאלים...Complete
שיניתי אותו
המסדרונות של תיכון רידג' נורת' היו השטח שלי. לא משנה איפה הייתי - בחדר כושר, במסדרון או ליד הכיתות - הרגשתי את המבטים ננעצים בי מכל הכיוונים. זה מה שהיה להיות אלכס רומנו. חתיך, פופולרי, הבנות היו מתחרפנות רק מלראות אותי עובר לידן. חלק מהבנים היו מתים להיות אני, והבנות היו... ובכן, הן לא היו עוצרות מלחשוב עליי. הבנות תמיד נפלו לרגליי, אז לא הייתה לי שום סיבה להתעכב על אף אחת מהן. הכל היה משחק בשבילי. אבל אז ראיתי אותה. היא הייתה שם, מחוץ לספרייה, יושבת לבד עם ספר ביד. מי לעזאזל קורא ספרים בזמן הזה? יותר מזה, איך לא ראיתי אותה קודם? שיער חום, חלק כזה, נופל על הכתפיים שלה כמו גלים, ועיניים ירוקות שהזכירו לי את הים ביום סוער. היא לא נראתה כמו כל הבנות שבאו אליי, והתלבושת שלה הייתה פשוטה מדי - ג'ינס קרוע וגופייה לבנה - אבל היה בה משהו שגרם לי לעצור. בשביל לדעת את ההמשך תצטרכו להמשיך לקרוא ❤️ כל הזכויות שמורות לי קריאה מהנה ❤️Complete
פחד אכזר
🩸פשע מאורגן🩸קרבה כפויה🩸🩸גראמפי וסאנשיין🩸 לוקה מארנו לא מאמין באהבה. הוא לא מאמין ברחמים, לא באנשים, ולא בשום דבר אחר. הוא סומך רק על אדם אחד בעולם הזה - על עצמו. קאפו אכזרי, קר כמו קרח, שקט כמו איום סמוי. שולט ביד ברזל באימפריית הפשע שלו, בלי להניד עפעף. למד שהחולשה תמיד נגמרת בדם. ופתאום כמו שבר פתא ומי בתוך אחת מהתוכניות המושלמות שלו,היא נכנסה. מיאל אסולין, צעירה יהודייה עם אש בעיניים ודם שמסרב לזרום לפי חוקי אחרים. מרדנית, עקשנית, פראית. בורחת כל חייה מהעבר, מהכאב ומהפחד שלא מרפה. הוא רגיל לשלוט. היא רגילה לברוח. בעולם של דם ושתיקה, במציאות שבה בגידה עולה בחיים, נולדת מלחמה אחרת. מלחמה בין לב ללב. והשאלה האמיתית היא-מי ייפול ראשון.Complete
כתר של צללים
בעולם שבו האיזון אבד, בני האדם חיים בחופשיות; בעלי המתת נחשבים למפלצות, סולקו מהחברה ונרדפו, והמפלצות מסתתרות ביערות השכוחי־אל. נמצאת אנדור - ממלכה שרודפת בעלי מתת כמטרתה המרכזית. אך משהו לא בדיוק מסתדר לנסיך קאליקס, יורש העצר של אנדור. הוא לא מסוגל לראות את הרצח מתבצע. וזאת... כי יש לו סוד. בזמן שהוא חי חיי מותרות בארמון, בקצה העיר בבית קטן שוכנת קתרין - נערה בעלת רוח לחימה של צבא שלם, המוכנה לעשות הכול כדי להגשים את חלומה: להיות לוחמת, בדיוק כמו אביה שנפל בקרב כמה שנים לפני כן. אבל כפי שכבר הבנו - לכולם יש סודות. הם נפגשים בדרך מקרית, שמובילה את הנסיך קאליקס לעשות איתה עסקה: אם היא תעזור לו לברוח מהממלכה הוא ייקח אותה לאבא שלה.
הזיוף שהפך לאמת
המוזיקה הרועשת, האורות המהבהבים והרצפה הרועדת - ערב אחד שבו הכל מתערבב. מיילי רוזוורד, שהגיעה למסיבה כדי לשכוח כאב ישן ולהרגיש חופשיה, מוצאת את עצמה לבד על הרחבה. בלי החברה הכי טובה שלה, ועם לב שמנסה לברוח מזיכרון של אקס שלא הפסיק להכאיב. ליאו סקיילר, שכולם מכירים אותו כ״סקיילר״ - הבן למשפחה הכי עשירה בעיר, ולא כ-״ליאו״, ניצל את העובדה שהוריו לא בבית כדי לערוך מסיבה, והזדמנות לברוח מהוויכוחים הבלתי פוסקים שלהם ולהנות מהערב. אבל משפט אחד, שנאמר כמעט בלי מחשבה, רק בשביל הגנה - ״אני חייבת שתגיד לו שאנחנו זוג!״ - הפך את המסיבה לנקודת מבט שונה עבור שניהם. בשבילה, זו בריחה מהעבר וכיסוי לכאב. בשבילו, זה התחלה של משהו לא צפוי, שמערער כל הגיון בו. משם נפתח סיפור חדש, מלא בהיכרות בלתי צפויה, שמתחיל ברגע אחד בלתי נשכח אך משנה את מסלול חייהם. *הספר מכיל מילים בוטות והטרדות - האחראיות על הקורא בלבד. *הכתיבה משתפרת מפרק לפרק, וכל הזכויות שמורות לי.
הוא היה יפה. הוא הודה שהתאהב בי. אבל נשבעתי לה אמונים - לארטמיס. "את אוהבת אותי?" הוא שאל, כיווצתי גבות ושיניתי נושא. "זה לא משנה - אסור לך להיות כאן" אמרתי והסתכלתי לצדדים. "לא ענית על השאלה שלי" הוא אמר והתקרב אליי. "אם תתקרב עוד היא תהרוג אותך! או את שנינו" אמרתי נחושה, הוא לא הקשיב. הוא התקדם לעברי וברגע של חוסר תשומת לב שפתיו היו על שלי בדביקות. דחפתי אותו ממני וצעקתי עליו. "דביל! היא תהרוג אותך! או אותי! אתה יודע שאני ציידת! הרגשות שלך או שלי לא משנים!" זעמתי והרגשתי חום. עצמתי את עיני וכשפקחתי אותן הגבירה ארטמיס עמדה מולי. "הגבירה" אמרתי והשתחוותי. "מה עושה בחור מחוץ לאוהל הציידות?" היא שאלה שלווה. "הוא התאהב בי. הוא נישק אותי" אמרתי נבוכה. "קייט! אני אוהב אותך וגם את אותי! הגבירה ארטמיס אם אכפת לך מקייט שחררי אותה משבועתה ותני לה לחיות את חיה איתי!" הוא קרא, בעטתי בו והוא מעד לאחור. "אל תפנה אל הגבירה ללא אישור! ואל תבקש תודות" אמרתי בקרירות. אפו דימם והוא הביט בי בחוסר אונים. "הסתלק מכאן נער צעיר ואל תחזור - אם אראה שוב את פרצופך לא אחוס עליך בשנית" אמרה הגבירה ונעלמה בעננת עשן.
More detailsContent Guidelines