"הוא הביט בכוכבים בעדו שוכב על ביטנו של דילן, השמיים הכהים היו כל כך יפים כל-כך צחורים. " זה כל-כך יפה" הוא אמר בשקט."אתה יודע אומרים שלאור לוקח המון זמן לעבור את המרחקים העצומים האלה ולכאן הכוכבים שאנחנו רואים הם בעצם אור מלפני מיליוני שנים." דילן לחש לאוזנו בשקט מה שעביר צמרמורת נעימה בגופו. " הרבה כוכבים כבר מתו מזמן אז כשאנחנו מבטים בשמיים אנחנו בעצם מסתכלים אחורה בזמן" המחשבה הזו העבירה בו רעד. " זה מעורר בי הרגשה שאני כל-כך זמני" הוא אמר בעודו מביט בעניו התכלות של דילן. "הכל זמני" הוא לחש לו בחזרה בעודו מסניף את שערו החום. "אני לא רוצה להיות זמיני" הוא לחלש לו בקול שבור. הוא הביט בעיניו וליבו דפק בחוזקה ואז הוא רכן לעברו ונישק אותו נישקה מלאה בתושקה ונדמה היה שכל הכוכבים הביטו בהם בשקט"