תמיד הייתי בעלת אישיות חזקה וכריזמטית.
אף פעם לא פחדתי, לא פחדתי להראות את עצמי, לא פחדתי
לעמוד על שלי, לא פחדתי לדבר.
אבל הכל השתנה לפני שנתיים, החל מאז ששלחו אותי לפה, עיניי כל אחד בפנימייה הזאת יראו אותי כעוד ילדה אחת מבין רבים עם הורים בעלי יותר מדי כסף וקצת מדי יכולות בכדי לטפל בילדה שלהם אז הם שלחו אותה לפה.
נשלחתי לפה בכדי להתחיל מחדש, להסתתר, לא לבלוט, לא לדבר, להשתיק את האישיות שלי ולעבור את השנים האלה בפנימייה בשקט.
מאחורי השקט החדש שנאלצתי לשדר אף אחד לא יודע מה מסתתר, אף אחד לא יודע את הסודות המחרידים שנמצאים מסביבי תמיד, הצללים שמקיפים אותי.
ואני- אלינור ווילר כהן, כבר לא אהיה אותו הדבר.
כשדילן בנג׳מין ריצ׳ארד אל המוות, ההרס, הצל שיוצא מבין העצים החשוכים, התלמיד הידוע לשמצה והפופולרי ביותר בפנימיית הארט שם את זוג העיניים שלו עליי הוא לא רואה מעבר למטרה, לילדה שקטה ותמימה, לעוד אחת מבין רבות.
הוא חושב שהוא ישבור אותי, הוא לא יודע כמה אני מוכנה להקריב בכדי לשבור לו את המחשבה העלובה הזאת ולנפץ לו אותה בפנים.
הןא לא יודע שהוא רק עוד צל אחד מבין רבים שאני סוחבת איתי.
טריגר!