חיי התיכון שלי

"מה את עושה?" שאל מגנס.

"שום דבר נורמלי" עניתי, עדיין שקועה בניסיונות.

"ומה קייטי עושה?" שאל מגנס שוב.

"מנסה להנדס-" פתחה קייטי.

"אז כבר לא מתחשק לי כל כך לשמוע." קטע אותה מגנס.

"היי, זה לא היה נחמד!" צחקתי.

"תתמודדי." מגנס זרק עליי בלון.

אני יודעת שזה רק בלון, אבל זה הפך לי דף בספר.

"למה? אני גם ככה דיסלקטית!"

קראתי בכעס - צחוק.

"לא, את פשוט הפיכתספריםטית." ענה מגנס.

"מה זה אומר?" שאלתי בבלבול.

"התשובה המקוצרת," אמרה קייטי. "שהספר שלך הפוך."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אז... טיפה היכרות:

מגנס, קייטי וטאנה חיים את החלום!

רק... אם החלום היה סיוט, עם שד ענק ששמו... בית ספר.