תחפשו את הזאת שבצד, שלא עם כל החברה, אחת כזאת שיש לידה איזו עמית אחת, ואולי.. אולי גם איזה רותם אחד, תחפשו במים, תחפשו אותה גולשת, תחפשו במשפחה משונה כזאת, שהיא רק מתחננת שישאלו אותה מה שלומה, בעוד שנערות אחרות דווקא מבקשות שיעזבו אותן. שם תמצאו אותה. שם תמצאו את ליה.
ליה היא אחת כזאת מהלא מקובלות, האלה המודחקים, בצד.. אבל.. דוגרי רגע, היא לא רוצה באמת להיות אחת מהן. בעיניה.. כולן סתם צ'אחלות מתנשאות.
מה שהיא לא יודעת, שלא, לא כולן כאלה. לפחות לא כולם..
רוצים לשמוע עוד..? תקראו ותכירו את ליה, נערה שאף אחד לא יכול עליה, שהיא אף פעם, אבל אף פעם, לא תעזוב.
"ואם אני לא רוצה לבוא" שאלתי אותו בקול מאתגר והרמתי גבה.
הוא משך בכתפיו. "זה לא משנה, את באה איתי גם אם אני אצטרך לסחוב את התחת שלך מהמיטה עם הפיג׳מה שלך" הוא אמר והביא אגרוף לשק איגרוף.
הסתכלתי עליו ושילבתי ידיים. "יש לך מזל שאני מחבבת אותך" אמרתי וראיתי את הגיחוך השחצן שלו.
"תמשיך תמשיך לגחך, אני מורידה את התחת שלך לרצפה תוך שנייה." הסתכלתי על הגב שלו.
***
אי אפשר לנצח אותה בשום קרב.
הוא באד בוי סקרן מאוד.
היא חסרת רחמים.
הוא חטטן.
היא קרה.
הוא שחצן יותר מידי.
היא התלמידה המצטיינת של בית ספר.
הוא הבאד בוי שבעצם מסתתר אצלו הרבה חכמה.
היא הולכת מכות כדי להשתחרר.
הוא צופה בה כדי לנסות להבין אותה.
קוראים לה קלייר ואלקר
קוראים לו בלייק ג׳ונסון.