הגורל שלנו

יוליה:
הילד בו התאהבתי, ריסק אותי ושוב ושוב וכל פעם מחדש סלחתי לו, אבל די קשה לי אני לא יכולה יותר.
ניתקנו קשר לפני חמש שנים...
כן יצא לנו כמה פעמים לראות אחד את השניה, בכל זאת, המשפחות שלנו קרובות במיוחד. אבל אחר כך התגייסתי, ניסיתי להמשיך הלאה בחיים שלי.
והנה אני היום, לומדת שנה שלישית רפואה, וכרגע אני בטיול אחרי צבא, אומנם קצת באיחור אבל בסוף יצאתי אליו.
הנה הוא.. בהמשך הרחוב, מולי, מסתכל עליי במבט שהמיס אותי כל פעם מחדש.
לא יכולתי להישאר ופשוט ברחתי. ברחתי לדירה שלי.

ג'ונתן:
באתי עד אליה, באתי אליה למיאמי כדי להסביר את עצמי, אומנם זה באיחור של חמש שנים אבל באתי.
אני רוצה אותה, ויותר מרוצה, צריך, לא בעצם, חייב אותה!
באתי להחזיר אותה אליי, באתי להחזיר את הנסיכה שלי אליי..
והנה היא, הנסיכה היפה שלי, היא נראית כמו מלאך.
עוד לא הספקתי להתקדם לכיוונה והיא קלטה אותי קפאה לכמה שניות וברחה.
יהיה אולי קשה יותר משחשבתי להחזיר אותה אליי.