אחרי שנים של התעללות, בעת פריצה לביתו, לילי מוצאת את דילן מפוחד, מוזנח, ולבד. ובניגוד לטיפ שקיבלה, ללא שום דבר ערך אחר לגנוב.
לאחר שרשרת אירועים מצערת היא לוקחת אותו תחת חסותה והם חוקרים את הנסיבות למצבו תוך כדי שהם בורחים מהמאפיה ומנסים לחלץ את אחותו מאותם אנשים שכלאו אותו, זאת בעזרת קבוצת אנשים מפתיעה שחייבת טובה אחרונה לאביה.
דילן מסרב לתת אמון בכולם חוץ ממנה, ולילי שרגילה להיות לבדה מתקשה עם התלות והרגישות הנלוות לעזרה לקורבן התעללות.
...
"לא לא, יודע מה? חוקים."
אמרתי חוזרת חזרה לחדר ודילן ירד לריצפה, יושב על רגליו, ידיים על הברכיים וראש טמון בריצפה.
"אוי נו באמת, קום."
ביקשתי והוא הידק את האגרופים שלו, מרים בהדרגה את המבט שלו למעלה כשהכתפיים נשארות שמוטות.
"אל תסתכל עליי ככה.. אני.."
מלמלתי, מרימה את ראשי למעלה כדי להתחמק מהעיניים העצובות שלו.
"אני יודעת שמרגיע אותך מגע, אבל אני לא רגילה לזה. זה מוזר לי. אם זה הכרחי, לפחות תשאל לפני כדי שאתכונן. נשמע הוגן?"
אמרתי עם ידיי נחות על צידי המותן, רואה אותו מזיז את ראשו באינטנסיביות לחיוב. ופניתי חזרה למסדרון,
"אני יכול לחבק אותך?"
שמעתי מהחדר. ועצרתי במקום, לא מסתובבת.
"כן, אבל אחד קצר.."
עניתי והוא עטף אותי עם ידיו מאחורה, סופר בקול עד חמש ועוזב.
"תודה."