מבצר האש

מה אני עושה כאן?
לו הייתי חכמה, הייתי סבה עליי עקביי עוד לפני שנכנסתי לכאן.
בורחת כל עוד נפשי בי, ולא בוחרת להיכנס במודע לכלא בו משעבדים מוחות.
אני פוחדת, אבל התכוננתי לזה במשך שנתיים.
חלמתי על הרגע שאדרך כאן.
אני לא מתכוונת להוריד את הראש ולא להראות חולשה.
אני כאן מסיבה מסויימת, ולא אעזוב את כותלי המבצר המחורבן הזה, שאמור להיות בית ספר לילדי שמנת ארורים עד שאקבל מה שאני רוצה.

*הסיפור יעלה בשלמותו*