כשהייתי קטנה פחדתי מהחושך.
כשגדלתי למדתי שהחושך מקום מלא מפלצות .
אני גרתי ביער מתחת לעץ זה היה הבית שלי,
המקום האהוב עליי,
תמיד הייתי חולמת סיוטים מפחידים הם לא הפסיקו לבוא אלי,
המטרה שלי הייתה לשרוד,
לא היה לי אכפת מאף אחד,
אבל הכל ישתנה עד אותו יום שפגשתי אותו הוא היה אמיץ,חתיך, מצחיק, הכל......
היום שבו רצו לרצוח אותי, להרוס אותי .
אבל מה קורה כאשר ילד עשיר שקוראים לו לוקה באה ממשפחה על רמה מוצא ילדה חסרת בית ?
מה קורה כאשר שניהם חזקים, באלי רצון, ולא מפחדים משום דבר,הם כמעט אותו דבר רק מחיים שונים ,
מקומות שונים.
מוכנות להיסחף לספר רומן ומלא באקשן?
השמח מאוד עם תצביעו לי, ואם אתם רוצים אפשר לכתוב לי בתגובות את דעתכם על הספר אני ממש אשמח , קריאה מהנה!
אדריאן מעולם לא הורשה ללכת לבית ספר, הוא ומרינט מעולם לא נפגשו קודם וזה בדיוק אחרי שעש-לילה הובס! הם גדולים, בקולג'.
במשך השלטת הטרור של עש-לילה, מאיורה עזרה לו כמו תמיד... בכל מקרה, בקומיקס הזה מאיורה מעולם לא נראתה. אף אחד לא ידע שום דבר עליה חוץ מהעובדה שמפלצות רגש הופיעו כדי לעזור לעש-לילה. לא ידעו את השם שלה, את המין שלה (אם היא בן או בת), שום דבר. רוב אזרחי פריז לא ידעו על קיומה בכלל מאחר שהחיפושית והחתול השחור לא באמת הסבירו את הסיבה להופעה של מפלצות הרגש.
אחרי הקרב הסופי לפני שנתיים, ולא ידועה הסיבה הקסומה שגרמה לכך (וזה בסדר), על היעלמותם של הקוואמים ואי פעילותם מאחר שלא היו צריכים אותם במשך הרבה זמן. דרכם של החיפושית והחתול השחור נפרדו מבלי לדעת את הזהויות אחד של השנייה וגבריאל אגרסט נשלח לכלא על מעשיו.
מופלא הטווס מעולם לא נמצא ונטלי ברחה איתו מבלי לומר מילה.
בלי איומים על פריז (ואי היכולת שלה לעשות משהו לגבי זה אם היו כאלה), מרינט עזבה את פריז לתקופת התמחות באופנה לניו-יורק כדי לנסות לשכוח מהכל (היא למדה בעל פה את ספר המופלאים ונכנסה לעבודה ממוקדת יותר, כדי לנסות להחזיר את הקוואמים). הקומיקס הזה קורה אחרי שהיא סיימה את תקופת ההתמחות שלה בניו-יורק וכשהיא חזרה בחזרה הביתה.