ישראל,אביגל. החדש והמתוסבכת. הדתי עם העיניים הירוקות והחייכנית עם העיניים העצבות. החתיך עם הכיפה והיפה של הישוב. אביגל אהבה את הים ואת הגלים,את השמש בכל שעות היום ובמיוחד כשהיא זורחת,זה הזכיר לה שכל מכשול אפשר לעבור. התאהבה בדת מגיל קטן. הילדה החייכנית שמשתתקת כל פעם שמזכירים את שמם. הילדה שחלמה לאהוב עד שהכירה אותם. והאישה שלומדת לאהוב כי הכירה את הבחור החדש,שהתפללה אליו יום ולילה. ׳הבחור החדש׳,ישראל עבר בשיא המלחמה לישוב דתי מבודד מהצפון. במקור הוא מאשקלון ובחלקו תמיד נשאר ערס,אבל בתוכו הוא מלא באהבה ובחמלה,ילד טוב ירושלים כמו שאומרים. שניהם התפללו לזיווג הגון משורש נשמתם. בזמן הנכון והמדויק הם הכירו. סיפור אהבה בשיא המערכה הצפונית,בשיא של החיים של שניהם. סיפור שירכך את הכאב. סיפור שאני מקווה שירכך את הכאב של הקוראים,שיגרום לכולנו לזכור שאין עוד מלבדו ושלא צריך להיות דתי כדי לאהוב את השם,שאפשר להיות אחים ומאוחדים. סיפור אהבה קלאסי. בס״ד ☀️