״שתי נפשות תאומות, גורל אכזר מר בכל גילגול נשמות שהיה.
הם הכירו מילדות, אמה עבדה בארמון והביאה אותה לעזור,
הוא התאהב בה במשך כל שנות נעוריו, הוא אהב אותה בכל ליבו והיה מוכן לוותר על הכל בשבילה,גם אם בסופו של דבר זה יפגע בו, אבל היא לעולם לא רצתה שהוא יוותר על החיים שלו בשבילה.
היא אהבה אותו ללא גבולות, גם כשהבינה שבסופו של דבר לא יתנו להם את הכוח להמשיך ולהילחם על זה, היא רצתה לנצל איתו את כל הזמן שהם ביחד ולתת ללב שלה לאהוב רק אותו כמו שהיא תמיד עשתה, הם אהבו אחד את השני אהבת אמת, היו מוכנים לוותר על הכל בשביל אהבתם.
הוא היה הנסיך, יורש העצר.
והיא הייתה ילדת כפר ענייה שעזרה לאימה לעבור בארמון
אביו המלך לא הסכים לזה שיורש העצר התאהב בילדות כפר ענייה שלא ראויה לזה.
הוא החליט להרוג אותה כדי שלא תסיח את דעתו.
המלך לא אהב שהנסיך אהב אותה בכל ליבו, הייתה בצבע הלא נכון ולא במעמד הנכון.
האגדה מספרת שבכל מאה שנים האגדה חוזרת על עצמה, האגדה מספרת שבדיוק בכל ערב גורלי, היום שהרגו אותה,
כששני האוהבים מביטים בכוכבים הם יכולים לראות דרכם על עיניהם של אהובם״
אבל מה יקרה שהפעם האגדה תשתנה? הוא זוכר אותה, הוא יודע מי היא, אבל הוא לא יודע איפה היא נמצאת, הוא משקיע את חיו כדי למצוא את אהבת ליבו, מה יקרה כשהוא ימצא אותה?