אלה החיים שלנו

נועה:
חיי היו שונים בהרבה לפניי שהכרתי אותו, הוא הפך את חיי למתנה, מהרצון שלי למות ולהתאחד עם משפחתי, לרצון לחיות ולהקים משפחה בעצמי, וכך עשינו.
ילדיי הם המתנה שלי והדבר שאני הכי אוהבת בעולם, ובעלי... אי אפשר לתאר במילים את כמות האהבה שלי כלפיו. הוא החזיר לי את חיי, אני הייתי מתה נושמת, הוא הפך אותי למשהו שלא האמנתי שאהיה מעולם. וחבריי, אני מודה לכם על הכל, לא יכלתי לאחל לעצמי חברים יותר טובים ממכם.

לוקאס:
הילדה הזאת שינתה אותי, היא לוחמת אמיתית, חיי היו משעמים ורגילים כל כך לפניי שהיא הצטרפה למשפחתי, לא רציתי בכך, שנאתי אותה על העובדה שהיינו קרובים כל כך כשהיינו ילדים אבל היא התרחקה ממני, עד היום איני יודע את הסיבה לכך, אולי בעתיד אגלה.
היא הפכה מהאישה הכי שברירית שהכרתי, ללוחמת, היא ילדה את התינוק הראשון שלנו בגיל שש-עשרה. לא הכרתי אף בחורה בחיי שהתמודדה עם כל כך הרבה דברים כמו שהיא התמודדה, ושרדה.
נועה, אישתי היקרה, אני אוהב אותך ואמשיך לאהוב אותך לעד.