~•הקדמה•~
Between Red Lines 18+
{בין קווים אדומים}
בתור פילגש של מאפיונר עשיר, נאה ומסוכן, זו הייתה החוויה הכי רעילה שעברתי.
כל החלטה התקבלה במקומי, וכל צעד שעשיתי היה כפוף לרצונותיו ולחוקים שהכתיב. האשליה של יוקרה וכוח הקיפה אותי מכל עבר-מכוניות יוקרה, תכשיטים נוצצים, ודירות מפוארות-אבל מאחורי כל זה הסתתרה האמת הכואבת: הייתי רק כלי במשחק שלו, משהו שהוא יכול להשתמש בו ולשלוט בו כרצונו.
לא זכיתי לכבוד אמיתי או ליחס שוויוני. בעיניו, הייתי רק עוד פנים יפות, אישה שתפקידה להמתין לו בדממה, לבושה בלבוש מינימלי שתאם את הפנטזיות שלו. כל מחווה או צעד קטן שלי נבחן בעין ביקורתית, וכל חריגה מציפיותיו הייתה מלווה בכעס סמוי או בעונש מתוחכם.
ככל שחלף הזמן, הרעילות וההשפלה חלחלו עמוק יותר לנשמתי. מצאתי את עצמי לכודה בעולם שבו לא הייתה לי שליטה על חיי או על הזהות שלי-כמו בובה על חוטים, משועבדת לגחמותיו של גבר אנוכי ומרושע, שראה בי רק כלי לסיפוק רצונותיו.
ובכל זאת, עם הזמן, משהו בתוכי התחיל להשתנות. התחושה הזו, הכאב שצבט בליבי, הייתה בלתי נמנעת כשהתחלתי לפתח כלפיו רגשות נסתרים. זה היה מטורף, לא הגיוני-איך יכולתי להרגיש משהו כלפי אדם שכל כך פגע בי? אבל בכל לילה, כשהוא לא היה שם, קיוויתי בשקט. קיוויתי שיום אחד, אולי יום אחד, הוא