להביא לך את שמש

שגב טלמון לא חיפש קשרים חדשים כשהוא חזר ליישוב. אחרי שנים שבהן התרחק, הוא לא ציפה לפגוש את יעל קליין - האחות הקטנה של אחד החברים הכי טובים שלו והחברה הכי טובה של אחיו הקטן. הם לא באמת דיברו הרבה בעבר, אבל משהו במפגש הזה גורם לו להרגיש כאילו הוא רואה אותה לראשונה.

יעל תמיד הייתה רק חלק מהרקע, חלק מהחיים של אחרים, אבל עכשיו כשהיא נוכחת יותר
הוא לא מצליח להפסיק לחשוב עליה. היא, מצדה, מעולם לא שמעה על שגב כמי שצריך לחשוב עליו, אך עכשיו, עם כל הפגישה המקרית הזו, היא מוצאת את עצמה שואלת שאלות על מישהו שהיא בכלל לא מכירה.

האם הם יגלו צדדים שלא חשבו שיראו אחד בשני? ומה יקרה כשהם יגלו שלפעמים הדרך להכיר את עצמך היא דרך אנשים אחרים?