מעבר לגבולות

תמיד אמרו לי שהעבר לא רודף אנשים, שהם אלה שבוחרים להסתכל לאחור.
אבל הם שיקרו.

כי הוא כן רודף. הוא חודר לתוך הנשימה, נכנס לחלומות, לוחש לך שאתה לא תוכל לברוח לנצח.

אז הפסקתי לברוח.

חשבתי שאני בשליטה. שיצרתי חומות גבוהות מספיק כדי שאף אחד לא יחדור פנימה. ואז הוא הופיע.

הוא לא היה אמור להיות שם. אף אחד מהם לא היה. אבל איכשהו, בלי שהבנתי איך זה קרה, הם מצאו את הדרך פנימה. היינו ארבעה אנשים שמנסים לשרוד את העולם, שלושה שבטחו בי, ואחד שלא הפסקתי להסתכל עליו, גם כשידעתי שזה מסוכן.

ואז הגיע הרגע שבו הבנתי-אנחנו לא לבד.

משהו גדול יותר ארב לנו מהצללים, משהו אפל יותר מהעבר שלי, משהו שאף אחד מאיתנו לא היה מוכן אליו. זה התחיל כמשחק של מבטים, עבר לרמזים שהיינו צריכים לפענח, עד שלבסוף הפך למרדף מסוכן נגד הזמן.

השאלה היחידה שנותרה הייתה-מי מאיתנו ישרוד כדי לגלות את האמת?

"מעבר לגבולות" הוא לא רק סיפור על בריחה. זה סיפור על הפחד הכי עמוק שלנו, על סודות שהיו צריכים להישאר קבורים, ועל הרגע שבו אתה מבין שהדבר היחיד שיותר מסוכן מהאויבים שלך-הוא מי שבחרת לבטוח בו.