תשוקה על חוד התהום

סקיילר סטון הייתה הבחורה שכולם דיברו עליה. לא בגלל המראה המשגע שלה או המסתוריות שהקיפה אותה כמו הילה זוהרת, אלא בגלל השמועות. "היא ריסקה את הלב של כל מי שהתקרב אליה," לחשו מאחוריה במסדרונות. "היא כמו אש - אי אפשר לעמוד מולה בלי להישרף."

ומה עם ג'ייסון קארטר? הוא היה הטייפ הקלאסי של הבחור שלא מתעסקים איתו. חתיך באופן כמעט מסוכן, עיניים חודרות בצבע ירוק עמוק, ושרירים שגרמו לכל שחקני הפוטבול בבית הספר להרגיש כמו ילדים קטנים לידו. ג'ייסון היה הילד הרע האולטימטיבי, זה שאף אחת לא הייתה אמורה להתקרב אליו - לא בגלל שהוא לא רצה, אלא כי היה לו כלל אחד ברור:
"אני לוקח רק את מה שאני לא יכול לקבל."

הפגישה ביניהם הייתה כמו פיצוץ במרכז העולם