שאלות ללא תשובות~דגה

מייל-
הרבה אנשים חושבים שיש להם תשובה לכל השאלות, ואני לא מתכוון לשאלות בהיסטוריה או מתמטיקה. אני מדבר על השאלות הפנימיות, שאלות שאני מתמודד איתן כל יום. מה עובר עליי? האם אני באמת בסדר?

כשאני מתבונן במראה, אני תוהה אם מישהו אי פעם יבין אותי באמת. זה מרגיש כאילו העולם מלא באנשים שמבינים הכול, אבל כשזה מגיע אליי, אני מרגיש אבוד...

אני מדמיין איך זה לשתף מישהו במה שאני עובר, האם זה יתן לי ביטחון? האם זה יגרום ל׳חברים שלי׳ עוד יותר לצחוק עלי? זה כרגע לא כול כך משנה, אין לי בכלל למי

״אולי יום אחד, אני אגלה שאני לא לבד בזה, שיש עוד כמוני שמחפשים את הדרך שלהם בעולם שמלא בציפיות וביקורת...״

----
מילי-
אני רוצה להיות שחקנית.
כל יום אני מרגישה כאילו העולם מלא באנשים שיודעים בדיוק מה הם עושים ויודעים שהם יצליחו בזה, אבל אני תוהה אם אי פעם אגשים את החלום שלי. כשאני רואה את עצמי במראה, אני מדמיינת את עצמי על הבמה הגדולה, אבל גם תוהה אם מישהו באמת יבין את התשוקה שלי.

אני מדמיינת איך זה לשתף מישהו בחלום שלי להיות שחקנית. האם הם יתמכו בי? האם הם יאמינו בי? בינתיים, אני ממשיכה להאמין בעצמי ולתת לתשוקה שלי להוביל אותי.

״אולי יום אחד אגלה שאני לא לבד, שיש עוד כמוני שמחפשים את הבמה שלהם בעולם שמלא בציפיות וביקורת....״