השד שלה

כששונא טוב ואוהבת טוהר מתאהבים.

נריה-
הדבר הראשון שלימדו אותי זה את חוקי המלאכים.
- אסור להתאהב בשד
- אסור לגעת בשד
- אסור לחשוב על שד
- אסור לעשות מעשים רעים
- ותמיד תחשבי על טובת בן האנוש שלך.
ועד שנכנסתי לאקדמיה למלאכים, באמת הצלחתי לשמור על כל החוקים האלו, אבל אז עיניו הירוקות השובביות פגשו בעיניי, וגיליתי שהשד היחיד שאני לא מצליחה לשכוח, הוא גם השד שאחראי איתי לבן האנוש שלי.
איך אני אמורה לשכוח אותו, אם אני צריכה לבלות איתו את זמן השמירה על בן האנוש שלנו?
ולמה הוא לא יוצא לי מהראש וגורם ללב שלי לפעום בצורה שאסורה לו?

דימוס-
אומנם אנחנו השדים לא מקשיבים לחוקים, אבל יש חוק אחד שאפילו אנחנו לא מעזים להפר.
- לעולם, אבל לעולם, לא להתאהב במלאכים.
מותר לנו לצחוק עליהם, לנסות להרוג אותם, להתעלל בהם ולגרום להם לבכות, אבל אסור לנו להתאהב בהם או לגעת בהם.
בהתחלה זה היה פשוט, נהנתי לראות אותם בוכים כשאני שורף את הדברים האהובים עליהם מול עיניהם.
אבל מעולם לא עלה לדעתי שיום אחד תבוא מלאכית שאני לא אהנה לראות אותה בוכה.
כשמציבים אותי בשמירה על בן אנוש חדש, אני לא מתרגש מהעובדה שיציבו איתי מלאכית שומרת, ככה זה תמיד, מלאך או מלאכית שומרת, ושד או שדה שומרים, על כל בן אנוש.
אבל המלאכית הזו שונה משאר המלאכים.
היא גורמת לי ל