TROYE

הרחוב לא שואל אותך אם אתה מוכן - הוא פשוט בולע אותך פנימה או שמונע ממך להיכנס אליו, אפילו אם אתה ממש מנסה.

כמו טרוי.

בן 17 שגדל בצילו של כאוס - אם אלכוהוליסטית, אחים שהתרגלו לשרוד ולא להרגיש, ושכונה שבה כל מבט יכול להפוך לעימות. אבל עדיין לא הצליח להיבלע ברחוב.

הוא הילד הרגיש מדי, זה שצריך הגנה, שמדבר רק אם ממש צריך.

כשהוא מנסה להצטרף לכנופיית הרחוב של סבסטיאן קאנג, הוא מגלה במהירות שהעולם הזה לא בשבילו בכלל. מה שנפתח כהזדמנות להשתייך לרחוב, נגמר בהשפלה וטראומה שמטלטלת אותו עד היסוד.

אז הוא בורח - לא רק מהרחוב, אלא גם מעצמו.

ואז מתקבלת החלטה דרמטית שתאלץ את טרוי ללמוד להגדיר את עצמו מחדש, לא בתור ״אח של״ ולא בתור ״גור קטן ואבוד״.