ממעמקים קראתי אלייך

לכל אלה שמרגישים שהם רק מעמסה - זה סיפור על מישהי שחשבה שהעולם יהיה טוב יותר בלעדיה, ועל מישהו שידע שזה שקר.

לכל אלה שכבר לא מאמינים באהבה - זה סיפור על ילדה שכאב לה כל רגע, ועל מישהו שראה בה משהו שהיא שכחה שקיים.

היא:
ילדה אחת בעולם גדול מדי.
עם עיניים שמבקשות שקט, וידיים שמנסות להחזיק את עצמן שלא יישברו.
היא סוחבת בתוכה שנאה עצמית, הפרעות אכילה, פגיעה עצמית, ניסיון התאבדות אחד שלא הצליח - ובעיות נפשיות שמרימות ראש בכל פעם שהיא מנסה לנשום.
היא קמה בבוקר עם מחשבות אובדניות ומתחילה שוב מאפס, כאילו היא נאבקת במלחמה שאף אחד אחר לא רואה.
היא לא מאמינה שיש בה משהו שראוי לאהבה. היא לא רואה יופי כשמביטים בה, לא רואה תקווה כשמדברים עליה.
רק ריק.
ולפעמים - גם הריק צורח.

הוא:
נער בן שבע־עשרה, קצת שקט מדי, קצת רואה יותר מדי.
הוא פגש אותה כשהכול כבר היה שבור, ולא ניסה לתקן. רק להיות.
לא כגיבור, לא כמציל - אלא כעד שקט לכאב שלה, למלחמות הקטנות שהיא נלחמת בעצמה כל יום.
הוא לא שואל יותר מדי שאלות, רק אומר את הדברים הפשוטים - "אני כאן", "את לא לבד".
ובאיזשהו מקום, גם הוא נושא את הפחד שלו - הפחד לאבד אותה, הפחד לראות אותה נעלמת מבפנים, לאט.

ספר זה כולל:
-קטעים מיניים
-שנאה עצמית
-הפרעות אכילה
-פגיעה עצמית
-ניסיון התאבדות
-בעיות נפשי