My Man, My Hero.

עדי, בת 18, אבל הכל התחיל בגיל 5 שהוריי החליטו לעבור לישראל ממישיגן המדהימה.
כבר אז הבנתי שמשהו לא תקין.
כבר אז הבנתי שאימא שלי אוהבת את אחי יותר ממני, אך לא ייחסתי לזה חשיבות.
היא תמיד הרחיקה אותי מאבי.
עד גיל 12, שבו האימא שלי החליטה להבין עם מי היא התחתנה ולקחה איתה אך ורק את אחי הגדול.
השאירה אותי להתגורר לבד עם נרקומן פדופיל.
השאירה אותי לגדל שני ילדים ותינוק מסכנים.
השאירה לי לעשות את התפקיד שלה.
הגורל החליט להשתלח בי שוב, וגרם לי להתאהב באח של החברה הכי טובה שלי.
הגיבור שלי.

לירון, בן 22, הלום קרב. לחיות באשליה זה חלק מהחיים שלי כבר שנתיים...
סטוצים, מסיבות, מועדונים, חברים ועוד.
שגרה של 730 ימים.
אני מוכן לעשות הכל כדי לשכוח עוד קצת, עוד טיפה.
הבת אדם היחידה שהיה לי אי פעם אכפת ממנה זאת אחותי הקטנה, לוטם.
לפחות ככה חשבתי, עד שפגשתי בחברה הכי טובה החדשה שלה.
הנערה שנראתה אישה לחלוטין, הייתה בלונדינית עם רגליים שלא נגמרו...
אבל העיניים שלה? הן סיפרו לי הכל.
ככה הכרתי את האישה הראשונה שהיה לי אכפת ממנה ולא רק מהגוף שלה...

טריגרים:
-אונס
-פדופיליה
-הלום קרס