My man
- Reads 106
- Votes 1
- Parts 1
Ongoing6m
Last published Sun, Jul 20, 2025
דיאן
תמיד רדפתי אחרי הילדים הרעים, אלה שרק מלהסתכל עליהם אנשים משתינים במכנסיים, אבל אף פעם לא פחדתי מהם, להפך, זה מה שמשך אותי וסקרן אותי.
אבל שהכרתי אותו... ידעתי שזה יהיה או סוף טוב מהאגדות או שיברון לב.
אבל לא התייחסתי לכל האזהרות, רציתי אותו.
אני מניחה שנשאר לראות אם יהיה סוף טוב או סוף שנגמר בהלוויה.
סמואל
אני ואחים שלי ידועים כשלושה שאף אחד לא היו רוצים להתעסק איתם.
כסף יש בשפע, ככה גם בנות.
אבל מאז שהיא הגיעה אף בת לא עניינה אותי.
אני רוצח. רוצח חסר רגשות. לא אכפת לי מאף אחד חוץ משני האחים שלי.
אני שונא אותה, והיא אוהבת אותי.
הקאפו של איטליה לא יכול לאהוב, הוא לא בנוי ככה.
לב מקרח.
מוח מקרח.
רגשות מקרח.
זו התוכנית וככה היא תישאר. נכון?
טריגרים:
הטרדה מינית
אלימות פיזית
אלימות מילולית
סמים
אלכוהול
אונס
התאבדות
All Rights Reserved
#11
פשע
Join the largest storytelling communityGet personalized story recommendations, save your favourites to your library, and comment and vote to grow your community.
You may also like
מה שנשאר מאיתנו
הם שרדו את הכול. את השקט המפחיד שבא אחרי הסערה, את הרגעים שבהם הכאב היה כבד מדי לדבר עליו, ואת ההבנה שאף אחד מהם כבר לא יחזור להיות מי שהיה קודם. אבל המלחמה הבאה לא חיכתה. היא באה בלי אזהרה, גרפה אותם יחד אל תוך כאוס שלא משאיר מקום לבחירות נכונות, ושוברת את כל מה שחשבו שהם יודעים על נאמנות, אהבה והישרדות. כשהגבולות בין הבית לחזית מיטשטשים, איתן וטליה נאלצים להיאחז זה בזו בדרך היחידה שהם יודעים - גם אם זה אומר לאבד חלקים מעצמם בדרך. זה לא עוד סיפור על שני אנשים שנפגשו במקרה. זה סיפור על שני אנשים שנלכדו יחד בגורל שאין ממנו מנוס. ומה שנשאר מאיתנו - הוא כל מה שיש.
הפרויקט
מיה תמיד הסתכלתי על הילדים עם המשפחה המאושרת בקנאה... לי לא הייתה כזאת בחיים ולא תהיה, אבא שלי מת כשהייתי בת שנתיים ואמא שלי היא אגואיסטית שמטיילת בעולם עם איזה חבר עשיר חדש כבר 4 שנים. אז כן, אני כמעט לבד והכמעט הזה מתייחס לקים, קימי החברה הכי טובה שלי לנצח והמשפחה שלי. היא הדבר הכי טוב שקרה לי והבן אדם הכי טוב שאני מכירה. היא תמיד הייתה שם בשבילי לא משנה מה והיא בייסיקלי גרה אצלי. היא פשוט הבן אדם הכי מושלם שאני מכירה מבפנים ובטח שמבחוץ הלוואי שהייתי היא. התחביב הכי גדול שלנו זה לשנוא את הלהקה איכס הלהקה הזאת זה הדבר הכי דוחה ופתטי שראיתי איכס. ג׳ק תמיד ציפו ממני להכי טוב לא משנה מה, גם אם אני חולה או עייף או בדיכאון או כל דבר אחד אני תמיד חייב לסיים את זה ולכתוב את זה ולעשות את זה לאף אחד לא אכפת מה עובר עלי, אלא אם כן זה כתבי רכילות. לאף אחד לא אכפת מג׳ק את כולם מעניין ״גק הסולן״ או ״גק המפורסם״ לאף אחד לא אכפת מסתם ג׳ק חוץ מלחברים הכי טובים שלי, לוק ודניאל הם תמיד יהיו שם לא משנה מה אנחנו חברים הכי טובים מגיל שלוש ולפני שנתיים הקמנו את הלהקה, פחות או יותר עזבנו את בית ספר ועברנו לגור כולנו בוילה של הלהקה ממש חלום... טריגרים •תוכן מיני מפורט • הפרעות אכילה • אלימות
בין צפע לשרירים
מיכל ואלון שונאים זה את זו. ככה לפחות הם טוענים. היא - בלונדינית יפהפייה, מלאת ביטחון, אהובה על כולם, הילדה הטובה של השכבה. הוא - חתיך מסתורי עם שרירים ואופנוע, הילד הרע של התיכון שכל הבנות רודפות אחריו. אבל מאז שהם ילדים, ההורים שלהם - חברים הכי טובים. מה שאומר חופשות משפחתיות משותפות, ימי שישי יחד, והרבה יותר מדי זמן אחד עם השנייה. השנאה בניהם מתודלקת בעקיצות, פלרטוטים במסווה, מריבות שקטות במטבח וקרבות מבטים מסוכנים מדי. אף אחד לא יודע שהוא מאוהב בה בצורה אובססיבית, אבל מסתיר את זה מאחורי הערות ציניות ושנאה. ואף אחד לא יודע שהיא חושבת שהוא שונא אותה - אז היא למדה לשנוא אותו חזרה. או לפחות לשחק את המשחק. אבל משחקים מסוכנים עלולים לצאת משליטה - ובקיץ אחד, כשכל הסודות יוצאים לאור, הם יצטרכו לבחור: להמשיך לשחק... או להפסיק לברוח טריגרים פגיעה עצמית, פגיעה מינית ,הפרעות אכילה ,קללות , קטעים מיניים ,
בידיים הלא נכונות
היא רק פתחה דלת. הוא החליט שהיא שלו. אלה וינשטיין, סטודנטית רגילה לתקשורת, לא תכננה להיתקל בערב אחד בגברים חמושים סביב שולחן מאפיה, בתוך בניין נטוש בדרום תל אביב. אבל כשהיא נכנסת בטעות לפגישה סודית של אחת ממשפחות הפשע המסוכנות בארץ - חייה משתנים ברגע. דנטה מורנו, יורש שקט ואכזר של אימפריית פשע ישראלית-איטלקית, מחליט להשאיר אותה בחיים - בניגוד לכל הכללים. אבל החיים תחת חסותו הם לא חיים בכלל. היא חטופה, חסרת שליטה, מוקפת באנשים שלא מהססים ללחוץ על ההדק. ולמרות כל מה שהיא יודעת - היא נמשכת אליו. אל העיניים הקרות. אל הקול הנמוך. אל המגע שלו, שאסור לה להרגיש. וכשגבולות מתחילים להיטשטש בין האויב לאהוב, אלה מגלה שהלב שלה עלול להיות מה שבאמת ייהרס. כי בממלכה שלו - אהבה היא חולשה. וחולשה... נגמרת בדם.
תראו אותי
לכל מי שאי פעם הרגיש שהוא נשבר מבפנים, לכל מי שנלחם בשדים שאף אחד אחר לא ראה, למי שנשא בתוכו סערות, שקטים מסוכנים, צחוקים פתאומיים, דמעות בלי סיבה, למי שהרגיש זר בתוך הגוף של עצמו. זה הספר שלך. וכתבתי אותו בשבילך - כדי שתזכור שאתה לא לבד. עם כל כאב, כל התקף, כל קמט קטן בנפש - אתה עדיין שלם. אתה עדיין שווה אהבה. אתה עדיין ראוי לתקווה. ואם אף אחד לא אמר לך את זה עד היום - אז הנה אני אומרת עכשיו: אני רואה אותך. ⚠️הספר נורא קשוח לקריאה⚠️
שיניתי אותו
המסדרונות של תיכון רידג' נורת' היו השטח שלי. לא משנה איפה הייתי - בחדר כושר, במסדרון או ליד הכיתות - הרגשתי את המבטים ננעצים בי מכל הכיוונים. זה מה שהיה להיות אלכס רומנו. חתיך, פופולרי, הבנות היו מתחרפנות רק מלראות אותי עובר לידן. חלק מהבנים היו מתים להיות אני, והבנות היו... ובכן, הן לא היו עוצרות מלחשוב עליי. הבנות תמיד נפלו לרגליי, אז לא הייתה לי שום סיבה להתעכב על אף אחת מהן. הכל היה משחק בשבילי. אבל אז ראיתי אותה. היא הייתה שם, מחוץ לספרייה, יושבת לבד עם ספר ביד. מי לעזאזל קורא ספרים בזמן הזה? יותר מזה, איך לא ראיתי אותה קודם? שיער חום, חלק כזה, נופל על הכתפיים שלה כמו גלים, ועיניים ירוקות שהזכירו לי את הים ביום סוער. היא לא נראתה כמו כל הבנות שבאו אליי, והתלבושת שלה הייתה פשוטה מדי - ג'ינס קרוע וגופייה לבנה - אבל היה בה משהו שגרם לי לעצור. בשביל לדעת את ההמשך תצטרכו להמשיך לקרוא ❤️ כל הזכויות שמורות לי קריאה מהנה ❤️Complete
הבן של האויב
רייף (רפאל) קאלהן- לא ביקשתי עתיד. לא חיפשתי התחלה חדשה. גדלתי בעולם שבו אהבה היא חולשה, שקט הוא מגן - ואני למדתי לשתוק, להיות קר. עכשיו שלחו אותי לפנימייה הכי יוקרתית ביבשת, עם חליפות, חוקים,נערים ונערות שזוכרים לך כל מבט. אני לא שייך לכאן. אבל אז הוא הופיע - עם מבט מהוסס וקול שקט מדי, כזה שמדליק בי משהו מסוכן. לא אכפת לי שהוא הבן של אויב. אני כבר יודע - אני הולך להיהרס בגללו. נואל וורד- אף פעם לא הייתי הראשון. לא זה שרואים. גדלתי בצל של אח מושלם מדי, תחת אבא שאוהב רק את מה שהוא בנה בעצמו. ועכשיו - אני נשלח למקום חדש, להתחלה שאף אחד לא שאל אותי עליה. הייתי בטוח שאוכל להיעלם שם בשקט. אבל אז פגשתי אותו - רפאל קאלהן. הוא מסוכן, קר, מפחיד. ואיכשהו - הוא ראה אותי. וזה היה הדבר הכי יפה, והכי מסוכן שקרה לי בחיים.
עקשנית שלי ספר שני בסדרה
דנה היא אישה עקשנית ,חרוצה ולא נותנת לשום דבר לעמוד בדרכה. במיוחד לגברים. היא נפגעה המון מאביה כשהיא הייתה צעירה,נערה. יש לה אחות קטנה,שאנון,שהיא תמיד גוננה עליה. אך אחד הימים היא הייתה חייבת לצאת מהבית,לעזוב את עיר שהיא גרה בו שיקאגו. ולהתחיל את חיי ושם היא פגשה את חברתה הטובה,מרי טיילור. הן היו בלתי נפרדות. דנה הייתה ק צת יותר פתוחה ממרי,שובבה יותר,הבחורה שאוהבת להצחיק. דנה הצליחה בעבודה שלה,היא עבדה בחברת פרסום בשם קווין ושם היא הייתה המזכירה של מארק בראון. הכח היה טוב ויפה עד שלילה אחד שינה הכל. ספר שלישי בסדרה של המזכירה שליComplete
הם שרדו את הכול. את השקט המפחיד שבא אחרי הסערה, את הרגעים שבהם הכאב היה כבד מדי לדבר עליו, ואת ההבנה שאף אחד מהם כבר לא יחזור להיות מי שהיה קודם. אבל המלחמה הבאה לא חיכתה. היא באה בלי אזהרה, גרפה אותם יחד אל תוך כאוס שלא משאיר מקום לבחירות נכונות, ושוברת את כל מה שחשבו שהם יודעים על נאמנות, אהבה והישרדות. כשהגבולות בין הבית לחזית מיטשטשים, איתן וטליה נאלצים להיאחז זה בזו בדרך היחידה שהם יודעים - גם אם זה אומר לאבד חלקים מעצמם בדרך. זה לא עוד סיפור על שני אנשים שנפגשו במקרה. זה סיפור על שני אנשים שנלכדו יחד בגורל שאין ממנו מנוס. ומה שנשאר מאיתנו - הוא כל מה שיש.
More detailsContent Guidelines