קומה חמישית

סיפור חדש, כתיבה חדשה שלי, מקווה שתאהבו.
אל תפסלו על הפרק ראשון או שני, אולי רק מהשלישי;)
כמובן אשמח לשמוע את דעתך לאורך הפרקים, מה אפשר לשפר או שזה באמת כמו שאני מדמיינת את זה-חלום.
******

הוא -לוחם, בודד, מגיע לשכונה קטנה בירושלים, בבניין ישן , חמש קומות.
הוא קומה חמישית.
כזה שלא מדבר , לא כשלא צריך, שומר מתוך אינסטינקט, לא פותח רגשות, לא נותן לעצמו להיסחף, רק נוכח בצד .

היא -בחורה עדינה, אבל אי אפשר לא לשים לב אליה. מלאה נוכחות ואנרגיה.
תמיד מסודרת, גם אם היא רצה אחרי אחיה הקטן , וגם אם היא עובדת בחנות בשדרה .
גרה עם משפחתה הגדולה בבניין הישן, קומה ראשונה.
היא מלאה בחום, משפחתיות, בישנות טהורה, ולב ענק.

מקלט אחד, בין קומה אחת לקומה חמישית.
אזעקות.
לבבות רועדים.
וחיים לא פשוטים, שאולי אחד לצד השני ....זה בדיוק מה שמשלים.