אמילי:
מאז שאמא שלי מתה, אני רוקדת רק בשביל דבר אחד - להוכיח שטעית.
שאני *כן* מסוגלת.
אמא שלי תמיד אמרה שאני חולמת יותר מדי, שאני לעולם לא אצליח באמת.
אז אני רוקדת עד שכואבות לי הרגליים, עד שאין לי אוויר.
אני לא צריכה חברים. לא צריכה אהבה. רק את הניצחון.
אבל אז הוא מגיע -
ליאם הארפר, אלוף הריקוד של אמריקה. מושלם, מתנשא, וגורם לי לרצות לזרוק עליו את נעל הריקוד שלי.
והגרוע מכל? עכשיו אנחנו חייבים לרקוד יחד.
ליאם:
כולם חושבים שאני חי את החלום - אלוף, נער זהב, חי על הבמה.
אבל אחרי שנים של ריקוד בשביל אחרים, אני לא בטוח שאני בכלל זוכר למה התחלתי לרקוד.
ואז אני פוגש אותה.
אמילי. עקשנית, ישירה, רוקדת כאילו כל צעד הוא מלחמה.
היא גורמת לי להרגיש משהו אמיתי בפעם הראשונה מזה זמן רב.
היא שונאת אותי, ברור. אבל בכל פעם שאנחנו על הרחבה, אני רואה בעיניים שלה ניצוץ שאני לא מצליח לשכוח.
כשהם נאלצים לרקוד יחד בתחרות זוגות, אמילי וליאם לומדים שהריקוד הוא לא רק תנועה -
הוא אמת.
ובדרך אל הניצחון הם יצטרכו לבחור: להישאר שבויים בעבר שלהם... או לרקוד אל תוך הלב אחד של השנייה.