קארין היא החברה הכי טובה שלי.
או לפחות ככה אני מנסה להאמין...
אחרי שעברתי חרם, אחרי שכל כך הרבה 'חברות' נטשו אותי בסוף, הייתי חייבת להאמין שהיא אמיתית...
שהיא לא חומקת לי מהאצבעות כמו כל השאר.
מבחוץ אני אופטימית, מבפנים אני שבורה
בימים אני מחייכת לכולם ובלילות אני בוכה עד שנגמר לי הקול
כולם סוגרים עליי, המשפחה, ה- 'חברות' ובערך כל העולם.
אני לא סומכת על אף מבוגר, הם נטשו אותי מספיק פעמים
היומן שלי הוא המקום היחיד שבו אני יכולה לספר על הרגשות האמיתיים שלי.
והנה הוא כאן.
הרגע היחיד בחייו של אייס שממלא אותו שלווה, הוא הרגע שהכניס אותו אל מאחוריי הסורגים.
שלוש יריות.
על אף שהראשונה כבר הרגה אותו, הוא המשיך לירות עוד שתיים. למה? ככה. כי זה הגיע לבן זונה.
הוא לא מתחרט שעשה את זה.
גם לא כשמפקד הכלא מחליט לאמלל את חייו האומללים גם כך ושם אותו בתא עם האדם שכולם מכנים לוציפר.
אך זה לא מספיק, מישהו עושה הכול בכדי להוריד את אייס על ברכיו, האפשרות היחידה שנותרה לו היא להשיב מלחמה.