זה היה יום רגיל לגמרי בעיר גדולה ורועשת.
היונג׳ין הלך מהר, שקוע במחשבות, לא שם לב לאנשים סביבו.
בדיוק באותו רגע, מהצד השני של הרחוב פליקס עצר לרגע, מחפש כיוון.
ואז-זה קרה.
המבט שלהם נפגש במקרה.
לא הייתה סיבה מיוחדת. הם לא הכירו, לא דיברו, אפילו לא חייכו בהתחלה.
אבל משהו שם... פשוט תפס.
לשנייה אחת, העולם סביבם המשיך לזוז-אבל בשבילם, הכול נעצר.
היונג׳ין הרגיש דקירה קטנה בלב, כאילו מישהו לחץ על כפתור שלא ידע שקיים.
פליקס מצא את עצמו לא מצליח להסיט את המבט.
הם היו זרים מוחלטים-ועדיין, הרגע הזה הרגיש גדול מדי בשביל להיות סתם מקרי.
אנשים עברו ביניהם, והרגע נשבר.
הינג׳ין הסתובב לאחור, מנסה למצוא אותו שוב.
פליקס עשה את אותו הדבר.
אבל הם כבר נעלמו אחד לשני בתוך ההמון.
ומאז...
כל אחד מהם ממשיך את היום שלו, אבל עם תחושה מוזרה-
כאילו הוא השאיר משהו חשוב מאחור...
או אולי פגש מישהו שהוא לא אמור לשכוח.
והשאלה שנשארת תלויה באוויר:
האם זה באמת היה רק רגע אחד...
או התחלה של סיפור שהם עוד לא מבינים?
Seluruh Hak Cipta Dilindungi Undang-Undang