ישנה דרך אחת להתמודד עם הפחד והאשמה, להמשיך הלאה בלי להביט לאחור כל מה שרצתה אנאבל ווד מהרגע שהצליחה לברוח מהאדם הארור שאמלל את חייה במשך שלוש שנים היה לחיות ללא פחד. היא תמיד חשה שמביטים בה, ואם תפסיק להביט קדימה כנראה תסיים במשרד שלו כמו בעבר, כאשר היא מעולפת בתבוסה. הוא עטף את עצמו בכל כך הרבה שכבות הגנה שנראה כי איבד את פניו. נייט מילר עושה הצרות החתיך, אהוב על כל הבנות בקמפוס, ודואג לנצל זאת כמובן. אך לצד הדמות המחוספסת שלוקחת את כל החיים בקלות, מסתתרת לה דמות מוצפת ברגשות אשם, המתקשה להמשיך הלאה. על ידי התנגשות מקרית, נייט הופך למועקה יחד עם תדמית הטרבלמייקר, ולצידה האדם בעל מערבולת הרגשות. ואנאבל הופכת לכל מה שנייט אי פעם חשק בו, והוא מוכן לעשות הכל בשביל שהיא תהיה שלו. *מכיל שפה גסה, תכנים אלימים ומיניים*